משתמש:מצולות ים/נקודות

• ריטב"א (חולין קו:) בירך על נטילת ידיים ונמלך אין מחייבין אותו לאכול ואין זו ברכה לבטלה כי התקנה היתה שמי שדעתו לאכול יטול ידיו, והרי כך היתה דעתו באותה שעה.
• השל"ה (שער האותיות אות א' הו"ד בפתחי תשובה יו"ד סימן קנז סק"ו) כתב נוסח ברכה על קידוש השם. ואין זה תלוי בדעת אחרים שאף אם ימלך הגוי מלהורגו הרי קיים את המצוה בעצם מסירת הנפש גם אם לא מת לבסוף. ומביא מה שנהגו לומר קודם פסוקי דזמרה "ברוך אתה ה' המקדש שמו ברבים" ומבואר בירושלמי שנתקנה תקנה זו כשגזרו גזירה שלא לקרוא קריאת שמע, הרי שמברכים על מסירת נפש על קדושת השם.
• עוד כתב בשם רבי מנחם רקאנטי (פסקי הלכות לר"מ רקאנטי סימן ע) שחייב לברך על קידוש השם.
• מהר"ם שיק (מצוה רצז) העיר מהמבואר בגמרא שבקשו מלאכי השרת לומר שירה על טביעת המצרים ואמר הקב"ה מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, הרי שמצטער הקב"ה על אבוד הגויים וק"ו במות אדם כשר מישראל, וממילא לא ניחא ליה לקב"ה שיברכו על מצוה זו.
• במבוא לספר יסוד ושורש העבודה מובא שהוא לימד את גר הצדק אברהם בן אברהם ברכה זו, והוא בירכה כשעלה על המוקד.
• בתוספות בברכות (מו. ד"ה כל הברכות, פסחים קד. ד"ה כל הברכות) דנו מדוע לא פותחת ברכה זו בברוך, וע"כ שיש בה הזכרת השם שאל"כ אין בה שם ברכה כלל (כפי שהקשו התוספות בברכות יב. על ברכה שמברך משמר היוצא למשמר הנכנס שאם אין בו שם ומלכות אין זו ברכה)
• נוסח הברכה: השל"ה כתב שהנוסח הוא לקדש שמו ברבים.