משנה למלך/שלוחין ושותפין/ד

משנה למלך ‏ שלוחין ושותפין ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד

השותפין שהתנו ביניהם כו'. בטור סימן קע"ו נתבאר בב"י שדעת מהר"ם והרשב"א דבמקום הפסד שותף חולק שלא מדעת חבירו נראה דאינו אלא כשהשטר היה כתוב על שם השני שותפין אבל אם השטר כתוב על שם ראובן לבד פשיטא שאין ראובן יכול לומר לעצמי אני מציל ודבר זה קיימתיו מסברא ואח"כ מצאתי להרדב"ז בתשובה כ"י שכתב כן ודברים ברורים הם בעיני. שותפין שמת אחד מהם וממון השותפין היה מעות בעין ובא חבירו ונתעסק בממון וטען ואמר כשמת שותפו חלק השותפות ונטל חלק חבירו וזקפן עליו במלוה ונתעסק לעצמו וכתב הרב פ"מ ז"ל ח"א סימן ע"ט דלא מיבעיא לדעת הרמב"ן והרשב"א שהביא מרן סי' קפ"ג דאית להו גבי שליח דלא מהימן לומר זקפתים עלי במלוה דפשיטא דה"נ לא מהימן השותף אלא אף לדעת המורים שהביאם הרמב"ם אפשר דיודו הכא כיון דשני שותפין הללו הוו ידיעי לעלמא שהיו שותפין ואפשר דאף אם הביא עדים על זה לאו כל כמיניה לזקפם עליו במלוה יע"ש שהאריך בטעם זה ודבריו הם מגומגמים בעיני ודו"ק. ועיין מהרשד"ם ח"מ סימן קנ"ה והראנ"ח ח"א סימן מ"ד דנראה שחולקים עם הר"ב פ"מ יע"ש. כתב הטור סימן קע"ו סל"ד ואם חילק בלא דעת חבירו והרויח או הפסיד הכל לאמצע כאילו לא חלקו וי"א שכל ההפסד שלו כו' ול"נ לומר שלא חלק אלא על דעת שהיה סבור שהחלוקה היתה כדין כו'. וכתב על זה מרן הבית יוסף ומה שכתב רבינו דלא נהירא ליה לא נהירא לי דהיינו ממש דין הנותן מעות לשלוחו לקנות בהם חטים וקנה בהם שעורים כו'. ועיין במה שרמזתי סימן קפ"ג ס"ו (*א"ה נתבאר לעיל פ"א מהלכות אלו דין ב' יע"ש) דהיכא דהפחת לא בא מחמת השינוי דאיכא מ"ד דלא פחתו לו ולפי סברא זו לא קשיא להריב"ה מהך דפחתו פחתו לו ודו"ק. ועיין בב"ח ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף