משנה/חגיגה/ב
|
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
(א) אין דורשין בעריות בשלשה. ולא במעשה בראשית בשנים. ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאלו לא בא לעולם, מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור. וכל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם.
(ב) יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך, יוסי בן יוחנן אומר לסמוך. יהושע בן פרחיה אומר שלא לסמוך, ניתאי הארבלי אומר לסמוך. יהודה בן טבאי אומר שלא לסמוך, שמעון בן שטח אומר לסמוך. שמעיה אומר לסמוך, אבטליון אומר שלא לסמוך. הלל ומנחם לא נחלקו. יצא מנחם נכנס שמאי. שמאי אומר שלא לסמוך, הלל אומר לסמוך. הראשונים היו נשיאים ושניים להם אב בית דין.
(ג) בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהם, אבל לא עולות. ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם.
(ד) עצרת שחל להיות בערב שבת, בית שמאי אומרים יום טבוח אחר השבת, ובית הלל אומרים אין יום טבוח אחר השבת. ומודים שאם חל להיות בשבת שיום טבוח אחר השבת, ואין כהן גדול מתלבש בכליו, ומותרין בהספד ובתענית, שלא לקיים דברי האומרין עצרת אחר השבת.
(ה) נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה. ולקודש מטבילין. ולחטאת אם נטמאו ידיו נטמא גופו.
(ו) הטובל לחולין [1]הוחזק לחולין אסור למעשר. טבל למעשר הוחזק למעשר אסור לתרומה. טבל לתרומה הוחזק לתרומה אסור לקדש. טבל לקודש הוחזק לקודש אסור לחטאת. טבל לחמור מותר לקל. טבל ולא הוחזק כאלו לא טבל.
(ז) בגדי עם הארץ מדרס לפרושין, בגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה, בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש, בגדי קדש מדרס לחטאת. יוסף בן יועזר היה חסיד שבכהונה, והיתה מטפחתו מדרס לקודש. יוחנן בן גודגדא היה אוכל על טהרת הקדש כל ימיו, והיתה מטפחתו מדרס לחטאת.
- ↑ כ"ה במהדורת סביונטה שי"ט. אבל במהדורת אמסטרדם תצ"א הגירסא לכל אורך המשנה והוחזק (עם וא"ו) בכל ארבעת האופנים, וכן בכת"י קופמן.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |