משנה/בבא מציעא/ב

משנה ‏ בבא מציעא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז. אלו מציאות שלו מצא פירות מפוזרין. מעות מפוזרות. כריכות ברשות הרבים. ועגולי דבילה. ככרות של נחתום. מחרוזות של דגים. וחתיכות של בשר. וגיזי צמר הבאות ממדינתן. ואניצי פשתן ולשונות של ארגמן. הרי אלו שלו דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר כל שיש בו שינוי חייב להכריז. כיצד מצא עגול ובתוכו חרס. ככר ובתוכו מעות. רבי שמעון בן אלעזר אומר כל כלי אנפוריא אין חייב להכריז:

(ב) ואלו חייב להכריז. מצא פירות בכלי או כלי כמות שהוא. מעות בכיס או כיס כמות שהוא. צבורי פירות. צבורי מעות. שלשה מטבעות זה על גב זה. כריכות ברשות היחיד. וככרות של בעל הבית. וגיזי צמר הלקוחות מבית האומן. כדי יין. וכדי שמן. הרי אלו חייב להכריז:

(ג) מצא אחר הגפה. או אחר הגדר. גוזלות מקושרין. או בשבילין שבשדות. הרי זה לא יגע בהן. מצא כלי באשפה. אם מכוסה לא יגע בו. אם מגולה נוטל ומכריז. מצא בגל ובכותל ישן. הרי אלו שלו. מצא בכותל חדש. מחציו ולחוץ שלו. מחציו ולפנים של בעל הבית. אם היה משכירו לאחרים אפילו בתוך הבית הרי אלו שלו:

(ד) מצא בחנות הרי אלו שלו. בין התיבה ולחנוני של חנוני. לפני שולחני הרי אלו שלו. בין הכסא ולשולחני הרי אלו לשולחני. הלוקח פירות מחבירו או ששלח לו חבירו פירות ומצא בהן מעות הרי אלו שלו. אם היו צרורין נוטל ומכריז:

(ה) אף השמלה היתה בכלל כל אלה. למה יצאת להקיש אליה לומר לך מה שמלה מיוחדת. שיש בה סימני' ויש לה תובעים. אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז:

(ו) ועד מתי חייב להכריז. עד כדי שידעו בו שכניו. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר שלש רגלים. ואחר הרגל האחרון שבעה ימים. כדי שילך לביתו שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד:

(ז) אמר את האבדה ולא אמר סימניה לא יתן לו. והרמאי אף על פי שאמר סימניה לא יתן לו. שנאמר (דברים כב, ב) עד דרוש אחיך אותו עד שתדרוש את אחיך אם רמאי הוא אם אינו רמאי. כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל. ודבר שאין עושה ואוכל ימכר. שנאמר (שם) והשבותו לו ראה היאך תשיבנו לו. מה יהא בדמים רבי טרפון אומר ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן. רבי עקיבא אומר לא ישתמש בהן. לפיכך אם אבדו אין חייב באחריותן:

(ח) מצא ספרים קורא בהן אחת לשלשים יום. ואם אינו יודע לקרות גוללן. אבל לא ילמוד בהן בתחלה. ולא יקרא אחר עמו. מצא כסות מנערה אחת לשלשים יום. ושוטחה לצרכה אבל לא לכבודו. כלי כסף. וכלי נחושת. משתמש בהן לצרכן אבל לא לשחקן. כלי זהב וכלי זכוכית. לא יגע בהן עד שיבא אליהו. מצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול:

(ט) איזו היא אבדה. מצא חמור או פרה רועין בדרך אין זו אבדה. חמור וכליו הפוכין פרה רצה בין הכרמים. הרי זו אבדה. החזירה וברחה החזירה וברחה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב להחזירה. שנאמר (דברים כב, א) השב תשיבם. היה בטל מסלע לא יאמר לו תן לי סלע. אלא נותן לו שכרו כפועל בטל. אם יש שם בית דין מתנה בפני בית דין. אם אין שם בית דין בפני מי יתנה שלו קודם.

(י) מצאה ברפת אין חייב בה. ברשות הרבים חייב בה. ואם היתה בית הקברות לא יטמא לה. אם אמר לו אביו היטמא או שאמר לו אל תחזיר לא ישמע לו. פרק וטען פרק וטען אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב. שנאמר (שמות כג, ה) עזוב תעזוב. הלך וישב לו ואמר הואיל ועליך מצוה אם רצונך לפרוק פרוק פטור. שנאמר עמו. אם היה זקן או חולה חייב. מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטעון. רבי שמעון אומר אף לטעון. רבי יוסי הגלילי אומר אם היה עליו יתר על משאו אין זקוק לו שנאמר תחת משאו. משאוי שיכול לעמוד בו:

(יא) אבדתו ואבדת אביו אבדתו קודמת. אבדתו ואבדת רבו שלו קודמת. אבדת אביו. ואבדת רבו. של רבו קודמת. שאביו הביאו לעולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא. ואם אביו חכם של אביו קודמת. היה אביו ורבו נושאין משאוי. מניח את של רבו ואחר כך מניח את של אביו. היה אביו ורבו בבית השבי. פודה את רבו.. ואחר כך פודה את אביו. ואם היה אביו חכם פודה את אביו. ואחר כך פודה את רבו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף