משביר בר/הקדמה
|
< הקודם · הבא > |
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
מנכד המחבר סדורה, בה יבאר תולדותיו וקורותיו כשורה, ונגד הבודים דינים לפרוץ גדר תורה, מולם הקים חיל להתאזרה.
יודע הרעיונים וחוקר העשתונים, אדון האדונים, יחיד בעליונים, ומשגיח בתחתונים, עלינו לשבחו ולפארו, ולספר הודו, אשר גמל עלינו ברוב חסדו, ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו.
יבין הקורא מאמר נעים זמירות ישראל, תורת ה' תמימה משיבת נפש, עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי לב, מצות ה' ברה מאירת עינים, יראת ה' טהורה עומדת לעד, משפטי ה' אמת צדקו יחדיו.
יש לפרש, תורת ה' תמימה זו תורה שבכתב, משיבת נפש בין בנגלה ובין בנסתר, עדות ה' נאמנה זו תורה שבעל פה, מחכימת פתי כי לולי תורה שבעל פה היינו מגששים כעור באפילה בתורה שבכתב, פקודי ה' ישרים משמחי לב זו פלפול החכמים, ואף קב"ה חדי בפלפולא, מצות ה' ברה מאירת עינים כמבואר בקידושין דף י' ע"ב נענה רבי טרפון ואמר מעשה גדול, נענה רבי עקיבא ואמר לימוד גדול, נענו כולם ואמרו לימוד גדול שהלימוד מביא לידי מעשה. ועכ"פ מוכח דהשורש היא מצות ה' ברה, יראת ה' טהורה עומדת לעד כי התורה בלא יראה לא תתקיים ועקב ענוה יראת ה'.
והא דתנן אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, נדחקו המפרשים לפרש מאי הוא כובד הראש. ואני אמרתי בדרך הלצה, כובד ראש היינו כיסוי ראש כמו שאבאר לקמן שראוי לאדם לכופף ראשו מאימת השכינה, משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, כי תורה שקיבל מרבותיו זו תורת אמת, וכמו שאמר בעל העקידה, כי שם אמת אינו נופל כי אם על דבר בשם אומרו שאז יצדק בו לשון אמת, אבל הממציא דבר מעצמו מראשיתו אינו נופל בו לשון אמת.
והנה במדרש קהלת מבואר, אימתי דברי תורה נאמרין כתקנן, בשעה שבעליהן שומעין אותן כאסופות, ומנין אתה אומר שאם שמע מפי אדם קטן שבישראל, שיהיה עליו כשומע מפי חכם, ת"ל אשר אנכי מצוך וגו', ולא כשומע מפי חכם, אלא כשומע מפי חכמים, שנאמר דברי חכמים כדרבונות, ולא כשומע מפי חכמים אלא כמפי סנהדרין, שנאמר אספה לי שבעים איש, ולא כשמוע מפי סנהדרין אלא כשומע מפי משה, שנאמר ניתנו מרועה אחד זה משה, ולא כשומע מפי משה אלא כשומע מפי הקב"ה, שנאמר ניתנו מרועה אחד, ואין רועה אלא הקב"ה שנאמר רועה ישראל האזינה, ואין אחד אלא הקב"ה שנאמר שמע ישראל וגו' ה' אחד. וזה הפירוש משפטי ה' אמת צדקו יחדיו.
ומדי דברי בו בראשית חכמה יראת ה', אבאר לפרש שיחתי לדינא, בעון גילוי הראש המבוכה בין העולם, ומי שמקיל להם ומראה פנים להתיר, אומרים עליו שאדם גדול הוא.
>>>