משאת בנימין/מח
|
< הקודם · הבא > |
ומה שנוהגין עוברי דרכים שמניחים הטליתות כשהוא מקובל ומשלשלין אותו סביב הצואר על כתפיהן בענין שקצה האחד כשהוא מקופל עם ב' ציצית יורד לפניו מימין וקצה השני עם ב' ציציות יורד משמאל:
נראה דאין יוצאין בכה"ג ידי מצות ציצית וגוערין בהן משום דאין זה עטיפה כלל ובטלית בעינן עטיפה גמורה כשמואל דאמר בפרק אלו מגלחין כל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים אינה עטיפה. ונהי דבעל העיטור כתב דלא בעינן גבי ציצית כעטיפת ישמעאלים, מ"מ בעי שיתעטף כדרך שבני אדם מתכסין בכסותן. וכמו שכתב כל זה בטור או"ח בסי' ח'. גם הרב בית יוסף ז"ל כתב גם כן בשם שאר רבוותא. אבל כשהוא מקופל לכ"ע לאו עיטוף הוא כלל. ועוד ראיה בסוף פ' חבית (שבת קמז.) דאמר ר' יוחנן היוצא בטלית מקופלת מונחת לו על כתיפו בשבת חייב חטאת. עוד אמרינן התם אמר עולא אסור לעשות מרזב בשבת אמר רב פפא נקוט האי כללא בדרך כל אדעתא דלכנופי אסור כל להתנאות שרי. ורבו הפירושים בזה כאשר הביא הרב ב"י ז"ל בטור או"ח בסימן ש"א. ולכל הפירושים משמע היוצא בשבת בטלית מקופל ממש חייב חטאת דלאו דרך מלבוש הוא כלל: