מראי מקומות על המשנה/מדות/א
מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
משנה א[עריכה]
חמשה על חמשה שערי הר הבית[עריכה]
ואף שהיו להר הבית שבעה שערים, מבואר בגמרא שלא היה שם שימור. והרמב"ם והמפרש פירשו שלא היה שם שימור לווים כיון ששמרו שם כהנים, והיינו לשיטתם שבמקום שהיו כהנים לא היו שומרים.
בדעת הסמ"ג הסובר שאף במקום ששמרו כהנים שמרו אף הלווים, כתב המשנה למלך שמכל מקום כיון ששמרו הלווים כטפלים לכהנים מתחת לאכסדרה שבה שמרו הכהנים, ממילא בשני שערים כבר היו תחת האכסדרה לווים ולא היה צורך בלוי נוסף שישמור בפתח עצמו, כי אין צריך ב' שומרים באותו מקום.
רבינו שמעיה פירש ששני שערים היו תכופין לשאר השערים. וביאר המל"מ שדעתו כדעת הרמב"ם והמפרש ולא ניח"ל לפרש שהוא בגלל שהיו שם כהנים.
התוספות יום טוב הביא פירושו של רבינו שמעיה, והמל"מ מה עליו שרבינו שמעיה הוצרך לכך כיון דס"ל כהרמב"ם והמפרש, ואילו התוספות יו"ט שביאר כדעת הרע"ב דס"ל כהסמ"ג אין צריך לזה.
משנה ט[עריכה]
ובן לוי ישן לו מבחוץ[עריכה]
וגירסת הרע"ב: ובן לוי יושב לו מבחוץ.
לדעת הסמ"ג (עשה קסה) גם הלווים היו שומרים במקומות שמירת הכהנים, ואם כן בן לוי זה היה שומר ששמר מבחוץ.
לדעת הרמב"ם (ביהב"ח פ"ח ה"ח) והמפרש (תמיד כו:) שבבית המוקד לא היה לוי שומר, כתב המשנה למלך (שם ה"ד) שכוונת המשנה לאיש הר הבית המוזכר בתחילת הפרק (משנה ב), שמנויו היה מהלווים ומקום עומדו היה לפני בית המוקד[1].
רבינו שמעיה ביאר שבן לוי זה היה תפקידו לישן על גבי הטבלה שתחתיה היו מונחות מפתחות העזרה[2].
- התוספות יום טוב העיר מנין הוציא רבינו שמעיה ביאור זה.
- המשנה למלך (שם) יישב שרבינו שמעיה למד כדעת הרמב"ם והמפרש שלא היה לוי שומר בבית המוקד ולכן הוכרח לידחק ולפרש שזה היה תפקידו של אותו בן לוי.
השמטת הרמב"ם[עריכה]
הרמב"ם השמיט משנה זו מחיבורו. וכתב המשנה למלך (ביהב"ח פ"ח ה"ד) שלא ידע למה לא הביאה.