תפארת ישראל - בועז/מדות/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ מדות א

(א) ומה שנזכר כאן עניין השמירה בריש מסכת מדות שהיא רק ללמדינו תבנית כל חלקי הביהמ"ק בבניינו, ומה שייך לזה עניין השמירה, שהוא כעין עבודה שם. נ"ל דמשום דכל עיקר לימוד מסכת זו, הוא שנשמור בלבינו תבנית ואופן בניינו, למען דעת באיזה אופן יבנה לעתיד, (ואם שיהיה בו איזה שנויים, כפי אשר יורינו ה' אז). וכן כתב הרמב"ם בהקדמה למסכת זו. ויש ראיה לדבריו מהכתוב ביחזקאל (מ"ג פי"א) דכתיב וישמרו את צורתו ואת כל חוקותיו ועשו אותו. ואע"ג דבניין שלעתיד יבנה בידי שמים מאליו, (כרש"י ר"ה ד"ל ע"א, ובסוכה דמ"א א', ובתוס' בסוכה שם ובשבועות דט"ו ב'). עכ"פ לרמב"ם הנ"ל שכתב שהלימוד ממסכת זו הוא למען ידעו איך יבנוה (וכן כתב ג"כ רש"י עצמו ביחזקאל שם). ע"כ צ"ל דהך דתנחומא שהביא תוס' (שבועות דט"ו ב) דלעתיד יבנה המקדש בידי שמים, דברי אגדה היא ואין למדין ממנה (כירושלמי פ"ו דפיאה) אלא ר"ל שהקב"ה יסייעם בדרך נס שיבנוהו. והא דאמרי' בשבועות (שם) דאבני בלילה או דאבני ביו"ט, ואין בניין ביהמ"ק בלילה ולא ביו"ט י"ל דע"פ הדיבור שאני. ובל"ז לפע"ד ל"מ קושית רש"י (ר"ה ד"ל ע"א) מדאין בניין ביהמ"ק דוחה יו"ט אינה חזקה כל כך, די"ל שיבנוה נכרים כענין שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'. ואי משום לא לכם ולנו לבנות בית אלהינו (כשקלים פ"א מ"ה). היינו בבונים משלהם. תדע דהרי שלמה המ"ה. ביקש מחירם שישלח מעבדיו לסייעו בבניין הבית. ואע"ג דנכרי אסור לכנוס אפילו לחיל, והוא מי' מעלות (כפ"ק דכלים), והרי מעלות דאורייתא הן (כיומא דמ"ד ב'), ואף דהשתא חרב המקדש, הרי קדושת המקדש קדשה לע"ל (כרמב"ם פ"ו מבחירה). ליתא דהרי להראב"ד (בפ"ז מבחירה) קדושת חיל שאין נכרי נכנס לשם הוא מדרבנן, וכן כתב רכ"מ שם באין חולק. ועל כרחך הא דאמרי' ביומא הנ"ל דמעלות מדאורייתא. ר"ל יש מהן דאוריי'. א"כ כיון דרק מדרבנו הוא. לפיכך משום צורך גבוה לבנות המקדש, וודאי דחי דאורייתא לדרבנן. מיהו גם לרש"י שבאמת יבנה ביהמ"ק שלעתיד ע"י שמים ממש. צריכים אנו לשמור תבנית הבית כדי שיראו שנבנה השתא בנס כפי שהגיד להם הנביא כמה אלפים שנה מקודם, ויכירו אז עי"ז כי רוח ה' דבר בו, ואבותיהם אעפ"כ לא שמעו בקול הנביא ההוא, ועי"ז יכלמו מעונותיהם, וכמו שצוה יחזקאל הנביא ושמרו צורתו, ויכלמו מעונותיהם. ולפיכך מדנקט כל המסכת כדי שנשמור תבנית הבית, לכן מתחיל גם כן מהשומרים ששמרוהו בעת שהיה בנוי. וזהו שאמר הכתוב על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום (דהיינו בעת שהיה בנוי) וכל הלילה (דהיינו בעת שנחרב בעוונינו) תמיד לא יחשו שיבנה בב"י:

(ב) [וכך כתב ג"כ בש"ג (פכ"ה). וכך נמי משמעות הש"ס (יומא די"ט א' ודל"א א'). אולם רתוי"ט בציור ביהמ"ק שבמשניות, צייר (אות מ"ה), שאבטינוס היה במזרח שער המים. ולפע"ד מדקאמר בש"ס (שם) על בית טבילה הנ"ל, שבצד אבטינוס היתה, משמע טפי שבית הטבילה ואבטינוס שניהן ע"ג השער היו. דאי אבטינוס מצד השער, הול"ל "היה" ור"ל שהשער היה בצד אבטינוס. מיהו אפשר דמשום דבית הטבילה הנ"ל ובית אבטינוס, שניהן עליות היו, לפיכך היה אפשר שיהיו שניהן תכופין וסמוכין זל"ז, אף שיהיה אבטינס בצד השער. רק דלא ידענו מנ"ל. לכן אין לנו אלא דברי מאור עינינו הרמב"ם ז"ל. אולם המדפיסים בציור הביהמ"ק שבש"ס, אשר הוכחנו בפירושינו זה בס"ד שנשתבשו בציור ההוא בכמה עניינים, כ"כ נשתבשו בזה, שציירו (באות ס"ג) כאילו היה בית אבטינוס משמאל לשער המים רחוק מהשער, וסמוך לבית החליפות, והוא נגד ש"ס ערוך הנ"ל. ואפ"ה נ"ל דאבטינס דקדוש טפי לעשות שם קטורת, היתה ממעל לכער לצד מערב ודלא כרתוי"ט:

(ג) כך משמע מסתימת לשון הרמב"ם [פ"ח מבחירה ה"י], דגם על משמרות כהנים היה חוזר. ואע"ג שמסיים המשנה והרמב"ם, בן לוי לוקה, י"ל דאו משום דגם כהן נקרא בן לוי [כתמיד דכ"ז ע"א], או משום דכהן שישן על משמרתו לא היה לוקה, רק נענש באופן אחר. וכן מסתבר שגם על משמרות הכהנים היה מחזר, דמ"ש כהן מלוי. ואע"ג דכהנים זריזין הן [כשבת ד"כ ע"א]. היכא דאיכא אונס שינה שאני. [כיומא כ"ב א']. ולפ"ז איש הר הבית אינו הממונה, דהרי הממונה לא היו בידו מפתחות לעזרה [כתמיד פ"א מ"ב], והרי הכהנים שומרים בעזרה. וזה דלא כרל"ש שכ' שהממונה הוא הוא איש הר הבית שחוזר על המשמורות. אולם מלשון המפרש [תמיד סוף דכ"ז ב'] שכתב דרק מפתחות הר הבית היו בידו, משמע שלא היה מחזר רק על משמרות הלויים, דאל"כ האיך יוכל לבא לבית המוקד:

(ד) ונ"ל דמלת קיטון הוא יוצא מלשון קוטן וקטנות. דמ"ש רתוי"ט שהוא יוצא ממלת קייטא וקיץ, ל"מ לא נ"ל, דאדרבה בקיץ אין רגילין לישב בחדרים קטנים משום הבלא. ואי נימא דלהכי נקראין החדרים ההם קטנות משום שלא היו דפנותיהן מגיעות לתקרה, ובאלה נאות לישב בקיץ משום אוירא. ליתא. דבסוכה (ד"ג א') משמע דאפי' בדפנות מגיעות לתקרה נקראו קיטונות. ותו וכי מה שבח לבני אהרן שיהיו ישינים בבית המוקד. ובצדם לשכת הקרבן, ולא הי' מפסיק ביניהן לדיר הבהמות רק כותל שאינו מגיע לתקרה. אמנם הא דמצטרך תנא כלל להזכיר כקיטונות הפתוחות לטרקלין. היינו דלא תימא שהד' לשכות אף שהיו פתוחים לבית המוקד, עכ"פ מבחוץ בולטות היו מזה ומזה מכותלי בית המוקד. להכי קאמר כקיטונות וכו' לומר שהיו כל הד' לשכות תחת תקרת בית המוקד הגדול:

(ה) ומ"ש הר"ב ורתוי"ט שהיו ראשי הקורות יוצאות במקום החול ולא במקום הקודש, כדי שלא לעבור על לא תטע לך כל עץ וגו'. תמהני הרי בכותלי מקדש גופי' הי' טורות ארזים (כר"ה ד"ד א'). וכ"כ בעמודי מטבחיים היו רביעיות של עץ על גביהן (כתמיד פ"ג מ"ה). וכמו כן בפתחה של עלייה שעל ההיכל. היו בנויים בו כלונסאות של ארז (כלקמן פ"ד מ"ה ועי' עוד פ"ג מ"ח). גם בל"ז לא ידעתי מנ"ל לרבותינו הנ"ל שהפספסין של עץ היו אולי היו מאבן בולטות מהכתלים או מהרצפה, וכן משמע נמי מרמב"ם בפירושו למדות שכתב שעושין אותן הפספסין מכל דבר. ובעיקר העניין ל"מ הי' נ"ל דדוקא בב' לריעותא שיהי' העץ מחובר בבניין. וגם יהי' ראש הקורה בולט מהבניין, אז לבד אסור משום לא תטע לך עץ. דאז הוה דומיא דנטיעה. מדמחוברת ובולטת. משא"כ בעץ שבכותלי המקדש אף שהיו מחוברין ואחוזים בהבניין. עכ"פ לא היו ראשי הקורות בולטין לאויר [דרק לא משוקעין בבניינא היו הקורות שבביהמ"ק בבית שני (כר"ה ד"ד א'), אלא היו הקורות ההם מגולין ונראות מבחוץ, אבל עכ"פ לא היו בולטות ראשיהן לאויר. וכ"כ בכלונסאות שבעליית ההיכל מאן יימר שהיו מחוברות בהבניין ושהיו ראשי הכלונסאות בולטות לאויר. וכ"כ הרביעיות שעל עמודי הננסין אף שהיו בולטות לאויר, מאן יימר שהיו מחוברות בבניין. ולהכי שרי. ויש ראיה לזה דבעי תרתי לריעותא מרמב"ם (פ"א מבחירה ה"ט), שכ' וז"ל אין בונין בו עץ בולט וכו'. דבונין היינו מחובר, וש"מ דתרתי בעינן. בולט ומחובר. ואפשר עוד דכל שאין העץ מחובר בקרקע ממש, רק בחומה או בעמוד המחובר לקרקע, שרי. ואע"ג דכל תלוש המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע (כתוס' שבועות דמ"ב ב') דבשאל בית ונשרף פטור משבועה דאורייתא מדהו"ל כקרקע (ועי' מ"ש שלהי שביעית בבועז אות ג'). הכא שאני דלא תטע לך אמר רחמנא, ובעינן דומיא דנטיעה דמחובר לקרקע ממש, וכל שמחובר בדבר המחובר לקרקע. לא הו"ל כנטיעה. ובזה יתורצו כל הקושיות שהקשו הראשונים איך הותרו הכלונסאות שמכותל היכל לכותל אולם, ומהכלונסאות שבעליית ההיכל, ומראשי פספסים דמשנתינו ושקבועות בעזרה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, וכ"כ בעליית ההיכל. וכ"כ לשכת כה"ג שהיתה של עץ. ולפ"ד מתורץ הכל ברחבה בס"ד. וכן משמע קצת דעת המפרש (תמיד דכ"ח ב' ד"ה עמודים)

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.