מראי מקומות/תהילים/יט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
· מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
אלשיך |
פסוק ז[עריכה]
ואין נסתר מחמתו[עריכה]
ובסמיכות תורת השם תמימה משיבת נפש. וביאר החתם סופר (ח"ח קובץ תשובות סימן כו) כי אף שהשמש נבראת להטיב מכל מקום יש בה צד מה של היזק והיינו שאין נסתר מחמתו, אמנם תורת ה' לא כן היא אלא אין בה צד היזק כלל וכולה תמימה ושלמה בתועליותיה.
פסוק ח[עריכה]
תורת השם תמימה משיבת נפש[עריכה]
החתם סופר (ח"ח קובץ תשובות סימן כו) מבאר שאחר שהורינו שהשמש הוא היותר תקיף באורו החזק, עם זאת יותר טוב ממנו היא תורת ה' התמימה בתמימות, והיא משיבת נפש להאירה ולדבקה באור עליון שאין למעלה ממנו. עייין שם שהאריך שהשמש אינה אלא לשמש את בני האדם, והקטן משמש את הגדול. ולכך סמכו אנשי כנסת הגדולה שתי ברכות אלו זה אחר זה, תחילה ברכת המאורות ואחריה ברכת התורה, להורות שע"י בחינתנו במאורות הנבראים לשמשנו יוכר גדולת בוראם.