מראי מקומות/שבת/נד/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"ס |
מראי מקומות
שבת נד ב
של שכינתו היתה ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר שנשים חייבות בשביתת בהמתן, והקשה המנחת חינוך (מוסך השבת בסופו סק"ח בדין שביתת בהמתו) דהו"ל מצות עשה שהזמן גרמא. ויישב שכיון שדין שביתת בהמתו הוא דין בבהמה ואינה מצוה על האדם אלא שמוטל עליו לדאוג לשביתת הבהמה ממילא אין בזה דין מ"ע שהזמ"ג, וכעין מש"כ הריטב"א (קידושין כט.) בטעם שצריך מיעוט שאשה פטורה למול את בנה, אף שמילה מ"ע שהזמ"ג, כיון שעניינה לקיים חובת הבן למול.