מראי מקומות/עירובין/מד/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
מראי מקומות עירובין מד ב
כאן לדעת כאן שלא מדעת[עריכה]
טעם האיסור כשעושה מדעת[עריכה]
ביאור החילוק בין לדעת לשלא מדעת כתבו הר"ן, המאירי (ד"ה מי שהוציאוהו) ובחידושי תלמיד הרשב"א שכשנעשה לדעת אוושא מילתא ולכן נאסר, משא"כ כשנעשה שלא לדעת שלא אוושא מילתא.
והבית יוסף כתב בשם הרשב"א[השלם מקור] שהוא כדי שלא יבואו לזלזל באיסורי שבת.
ועיין בריטב"א שמשמע מדבריו שבאופן שעושה כן לדעת נראה כבנין.
לדעת העומד או לדעת המשתמש[עריכה]
הרמב"ם (שבת פט"ז הכ"ג) כתב שההיתר לעשות מחיצה אף שלא מדעת היינו שלא מדעת הבא לטלטל ולא רק שלא מדעת העומד לשם מחיצה, והלחם משנה (שם) תמה שסתר דבריו למה שכתב בהלכות סוכה (פ"ד הט"ז) שאדם יכול לעשות דופן סוכתו באופן זה והיינו שיהיה שלא מדעת העומד כמחיצה אך מדעת המשתמש. ומלשון רש"י שכתב (ד"ה לדעת) שהעומד שם יודע שלשם מחיצה העמידוהו שם, משמע שביאר שלא מדעת העומד אף שהוא מדעת המטלטל. ובמאירי (ד"ה מחיצה זו שאסרנוה) הביא דעת המפרשים שלא לדעת זה כדי שיעשה הענין בשוגג.
לדעת מערב שבת[עריכה]
השער הציון (סימן תרל סקכ"ג) הביא ספק הפרי מגדים בשם העולת שבת אם העמידו בני אדם מערב שבת מחיצה לדעת אם הוי מחיצה בשבת.
אם יש לחשוש שיודיעו זה לזה[עריכה]
במאירי (ד"ה מחיצה זו שאסרנוה) כתב שמתוך כתבי קצת הגאונים ואף גדולי המפרשים נסמכים בה, שבזמן הזה אין התר זה כיון שאין אנו בני הצנע והסתר, ואין עכשיו מי שיבטלו אחרים את עצמן לכבודו וישאלו על זה זה את זה עד שירגישו בדבר.
כל היוצאים להציל חוזרין למקומן[עריכה]
אם הותר לעבור בחזרתו גם על איסורים דאורייתא, האגרות משה (או"ח ח"ד סימן פ) כתב להקל בשעת הצורך. ואילו דעת הגרשז"א (מנחת שלמה סימן ח) שאין היתר זה אלא לגבי איסורים דרבנן ולא לגבי איסורים דאורייתא. ובעיקר הדין יעויין שבט הלוי (ח"ו סימן פו) שאם בכל שבת נוסע לצורך פיקוח נפש, לא יחזור למקומו אלא על ידי גוי, אם לא שאין שייך כלל. וטעם הדבר, שלא תיעשה השבת חול אצל בניו ובני ביתו.