מראי מקומות/יורה דעה/שפא

מראי מקומות יורה דעה שפא

אם רחיצת כל הגוף בצונן מותרת

הטוש"ע והב"י בסעיף א, כתבו בפשיטות דאסור כמבואר בתענית יג:, דהכי הלכתא, ויש להעיר דכ"כ ר"ח בתענית יג: ד"ה תניא תכפוהו, והרמב"ם בהל' אבל ה,ד, והרי"ף במו"ק לג, והרא"ש במו"ק ג,לז, והמנהיג בהל' אבל סי' קנה ד"ה רחיצה, אמנם מאידך בה"ג בהל' תשעה באב בעמוד רלא, פסק כרבא דאמר דאבל מותר בצונן, ע"כ, וכן בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שא, כתוב דכל רחיצה שאסרו באבל היינו דוקא בחמין, ע"כ, ומבואר דהם לא גרסי בתענית יג:, להא דאמרי' והלכתא אבל אסור לרחוץ כל גופו בין בחמין ובין בצונן, ונראה שזה אינו מגוף הש"ס אלא תוספת מהגאונים או מהסבוראים, ולפי זה יש לפקפק אם פסק שאר הראשונים יש לו חשיבות לענין דינא כיון דלא פסקו כן מסברתם אלא שכך היתה גירסתם, וכיון דחזי' דהגאונים חולקים על גירסא זו א"כ הו"ל ספיקא והלכה כדברי המיקל באבל, וצ"ע.

אם אנינות לילה דרבנן או דאורייתא

הטור בסעיף ג, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בהל' אבל סי' קנה ד"ה רחיצה, כתב דהוי דרבנן.

אם מותרת רחיצה לאיסטניס

הטור בסעיף ג, הביא מחלוקת אי שרי רק במקום סכנה או אפי' במקום צער, ויש להוסיף שבתלמידי רבינו יונה בברכות כה, הביאו שר"ח ס"ל דדווקא במקום סכנה, ותלמידי ר"י שם חלקו עליו דאפי' במקום צער שרי.

כיחול לבוגרת

כתבו הטוש"ע בסעיף ו, דשרי לבוגרת לכחול ולפרכס מפני שעומדת לינשא, ע"כ, ואפשר דבזמנינו שאין הדרך לינשא אלא מגיל י"ח ומעלה, לא שרי' לה עד שתגיע לפרקה.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף