דרישה/יורה דעה/שפא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שפא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

רחיצה כיצד אסור לרחוץ כל גופו כו' יולדת מותר נמי ברחיצה חוץ מיום ראשון סא"ז (וכ"כ המרדכי ה"א דף שצ"ד עכ"ה) ונראה דהטור מיירי בצריך לה דוקא ואז מותר לעולם ודו"ק מ"ו מה שנהגו שלא לרחוץ תוך ל' כמדומה דחיישינן שמא אתי למסרק רישא דאסור כל ל' אבא מורי ז"ל ספר א"ז וא"כ לדידן דשרי לסרוק ראשו אחר ז' כמ"ש במרדכי והבאתי לקמן סימן ש"ץ א"כ ליהוי מותר נמי ברחיצה וכבר פשט המנהג בכל אשכנז לאיסור אלא נ"ל דאסרו משום תספורת כי דרך הנכנס במרחץ לגלח ולתקן שערות ראשו נ"ל מ"ו וצ"ע א"כ בחול המועד דאסור ג"כ בתספורת ליאסר נמי ברחיצה ומיהו י"ל דל"ד דתספורת דח"ה מן הדין הוי שרי אלא דחכמים אסרו משום כדי שלא יכנס למועד כשהוא מנוול כמבואר בא"ח סימן תקל"א וא"כ הואיל שאין האיסור אלא משום חשש זה אין סברא ליאסר בשבילו רחיצה ג"כ לאפוקי תספורת דאבל דהוא אסור מן הדין ואסמכוה אקרא כדאמרינן לעיל בסימן ש"פ שייך שפיר לאסור בשבילו רחיצה וק"ל:

ב[עריכה]

קסבר אנינות לילה דרבנן וא"ל גם אי הוי אנינות דאורייתא הא כתב רבינו לעיל בס"ס שמ"א ולקמן בסימן שצ"ח דדברים האסורים באבל מותרין באונן ואיסור רחיצה מדין אבילות הוא כמ"ש לעיל סימן שמ"א וע"ק הלא נתבאר שם סימן שמ"א שדין אנינות אינו אלא כל זמן שלא נקבר המת אבל אחר שנקבר המת אין עליו דין אנינות ומותר בבשר ויין אפי' ביום המיתה כ"ש בלילה שאחריו וצריכין שנדע שדברי רבינו סתומין הן ותפס הגמרא בקצרה אבל באשיר"י ס"פ היה קורא מפורש שם יפה דלדעת התוס' והרא"ש אין אבילות דאורייתא אפי' ליום ראשון והיינו לנהוג דיני אבלות אבל ס"ל דאסור לאכול קדשים ומעשר שני דלמדנו מקרא דואכלתי חטאת היום כו' הרי קדשים ולא אכלתי באוני ממנו דקאי אמעשר שני ואסור כל יום ראשון אפי' אחר שנקבר המת והנה ר"ג ביום לא רצה לרחוץ אע"פ שרחיצה מדין אבילות ואינו אלא מדרבנן מ"מ כיון דיש ביום איסור דאורייתא לענין אכילת קדשים ומעשר שני החמיר אפי' ברחיצה וגזרו במקום איסטניס משא"כ בלילה שלאחריו שאע"פ שג"כ אסור בקדשים ומעשר שני כיון שאינו אלא מדרבנן רחץ בה משום דאיסטניס הוא אבל דעת הגאונים והרמב"ן דגם דין אבילות נוהג ביום ראשון דאורייתא וזה שאמר הגמרא קסבר אנינות לילה דרבנן הא ביום הכל אסור מדאורייתא וקרא לו אנינות ע"ש שמצינו שם אנינות בקרא וס"ל דאותו אנינות יש לו כל דין אבילות אלא שקודם שנקבר התירו לו קצת משום צורכי קבורה כמ"ש רבינו לעיל בסימן שמ"א ע"ש:

ג[עריכה]

וכתב עוד רב האי לאו כל דאמר איסטניס אני שומעין לו אע"ג דרב האי סבר דאין הלכה כרשב"ג וא"ל דה"ק דאפי' למאן דלא סבר כרשב"ג מ"מ באיסטניס כזה כ"ע מודו דא"כ לא הוי חולק הרמב"ן עליו ועוד דהלשון משמע דקאי אסתם איסטניס הנזכר בדברי רשב"ג לכן ע"כ מוכרחים לומר כמ"ש בפרישה:

ד[עריכה]

ור"ת כתב דלא קי"ל טבילה בזמנה מצוה כו' ובנימין זאב פסק דשרי ולא יראה לי דלא שרינן האידנא לטבול בשבת אלא בצירוף טעמא דפריה ורביה והכא דאסורים בפריה ורביה לא שריא ועיקר דאיכא למיחש לתקלה וק"ל מ"ו וכ"פ בש"ע (עיין במהרי"ק שורש ל"ה):

מהר"ם היה בעל ברית תוך ל' יום של אביו ורחץ בלילה שלפני המילה ונתן טעם לדבריו דהוי כרגל לגבי דידיה וחומרא בעלמא נהגו אבותינו ברחיצה מ"ו. הנדה בימי ליבונה תוך אבלה בתוך ל' תרחץ ותשנה הרחיצה קצת וחלוק לבן ודאי תלבש וסדין לבן תציע כדי שלא תבא לידי ספק א"ז מ"ו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.