מראי מקומות/יורה דעה/שמב

מראי מקומות יורה דעה שמב

הוא ישן בין האנשים והיא ישינה בין הנשים

הקשה הב"ח באות ג, דתיפוק ליה משום דם בתולים דחמיר ליה וא"כ לא יבעלנה ולמה צריך שימור, ותי' בתירוץ השני, דהכא איירי בשיש לו עוד אשה וצריך שימור מחמתה, ע"כ, ולהכניס דבר זה בדברי הטוש"ע הוא תמוה, דהא היא ישינה בין האנשים משמע להדיא דזה קאי על הכלה ולא על אשתו השניה, ולדברי הב"ח למה צריך לשמר את הכלה, ועוד דהא איירי נמי במתה אמה של כלה ובכה"ג הא שרי ליה למיבעל אשתו השניה, ומהכלה אינו צריך שימור, והטוש"ע כתבו סתמא הוא ישן בין האנשים וכו', דמשמע דזה איירי גם במתה אמה של כלה, ועל כן ודאי דתירוץ ראשון עיקר בדברי הפוסקים, ואף הש"ך נקט לעיקר כתי' הראשון דאיירי בבעולה, ובעצם חידושו של הב"ח דכשיש לו אשה אחרת צריך שימור יש לדון, דאפשר דדווקא גבי הכלה חיישי' שיבעלנה מחמת דקילא ליה האבילות בזה שראה שדחו את האבילות עד לאחר שבעת ימי השמחה, דכיון שראה סברת חז"ל דחשוב בעיניהם שמחתו עם הכלה החדשה עד כדי שדחו מחמתה את האבילות לכך יבעלנה, משא"כ גבי אשתו השניה דלא יבעלנה כיון דלא הקילו גבה במידי.

מי שמת אביו או אמו או שאר קרוביו בתוך ימי חופתו ישלים את ז' ימי השמחה ולאחר מכן ינהג אבילות, אבל אסור בתשמיש אף בימי השמחה

כ"כ המנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קיג.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף