דרישה/יורה דעה/שמב

דרישה ‏ יורה דעה שמב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וכיון שחלה עליו החופה הו"ל לדידיה כרגל כו' לפי מ"ש לקמן בסימן שס"א ובא"ע סימן ס"ה והבאתי ראיה מל' הגמרא והמרדכי ובשאר הפוסקים דמה שמכסין ראש הכלה בשחרית מקרי חופה ע"ש. נ"ל ג"כ לסמוך אזה דאם יארע חלילה אבילות לחתן או כלה אחר שכיסו ראש הכלה דא"צ לפסוק ז' ימי המשתה אלא קוברין המת מיד ונדחו ז' ימי אבילות עד אחר ז' ימי המשתה כדין אי מת אביו של החתן כו' שכתב רבינו כאן ודו"ק ואפשר לחלק ולומר דדוקא בימיהן דהיו מקדשין מתחילה בשעת שידוכין מש"ה מתחיל החופה בשחרית דשייך יחוד אחר שכבר נתארסה משא"כ בזמנינו מיהו נראה דגם בימי המרדכי לא היו מקדשין כ"א תחת החופה כבזמניכו ואפ"ה קרא חופה משעת כיסוי הכלה:

ב

הוא ישן בין האנשים כו' וכן האשיר"י הביא דבריו בפ"ק דכתובות וא"כ ארבע שומרים צריכין והסמ"ג והמרדכי כתב דסגי באחד. והמנהג לייחד אחד עם החתן יאחד עם הכלה. וב"י הביא הג"מ שכתבו בשם הרמב"ן מיעוט אנשים ב' מיעוט נשים ב':

ג

ודוקא בלילה אבל ביום כו' וכ"פ ב"י ורמ"א כתב מנהג שלנו כמ"ש מ"ו ואוסר ליחד ביום בלא קטן או קטנה:

ד

כי למראית העין היצר מתגבר וא"ת הא שנינו בפ' מקום שנהגו וכתבו רבינו לעיל בא"ח בסימן תר"י ז"ל מקום שנהגו להדליק נר בליל יום כפורים מדליקין ופירש"י משום שאסור לשמש מטתו לאור הנר ש"מ דאף במקום איסור תשמיש חוששין טפי שישמש בלא מראית עין מבמראית עין וי"ל דשאני הכא דאפשר ע"י האפלת טליתו משא"כ התם דלאור הנר אסור לשמש אפי' ע"י האפלת טלית וכמ"ש רבינו לעיל בא"ח ס"ס ר"מ בשם הראב"ד וה"מ ורמ"א התיר שם דוקא ע"י מחיצה גבוה י' טפחים ובשבת וי"כ ליכא למיחש שיעשה מחיצה באיסור ועי"ל דהתם לא חשדינן שיעשה איסור במזיד וישמש אלא חיישינן שמא ישכח וישמש ועשו היכר בנר שיזכור שאסור לשמש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.