מראי מקומות/יורה דעה/רעט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רעט

ס"ת שיתר בו אות אחת

עי' במה שכתבתי גבי זה בסי' ערה.

ס"ת שחסר בו אות, אם הוא כשר לקרוא בו

הב"י בסעיף ב, הביא בזה מחלוקת, וכן באו"ח סי' קמג, ויש להעיר דהאשכול בהל' קריאת התורה ד"ה רבה (סט:), כתב בשם רב פלטוי על הא דאמרי' דס"ת דחסר בו יריעה אין קורין בו, דלאו דוקא יריעה אלא אפי' חסר פסוקים אין קורין בו, ע"כ, ומשמע דפסול ומשמע קצת דדוקא פסוקים אבל תיבות או אותיות שפיר דמי, אבל אינו מוכרח, וכן בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שלג, כתוב שס"ת שחסר בו פסוקים אין קורין בו, והב"י כתב בסוף דבריו שאח"כ מצא בתשובות הרשב"ש בשם הר"ן שכשר ולא פסלו אלא גבי מצות כתיבת ס"ת שחייב כל אחד לכתוב לעצמו, ע"כ, ודברי הר"ן האלו הם במגילה יג ד"ה ואיני רואה, ושם לפנ"כ הביא הר"ן שהרמב"ן פליג וס"ל דאין קורין בו, ע"כ, ומ"מ יש להקשות על הסוברים שאין לקרוא בו, דהא אמרי' בקידושין ל., דהאידנא אין אנו בקיאין בחסרות ויתרות, וזה היה בזמן רב יוסף וכ"ש בזמנינו, וא"כ כיצד אנו מברכים על ס"ת בביהכנ"ס, ודוחק לומר דס"ל שגדר ס"ת כשר הוא כל ס"ת שלפי מה שנהוג באותו מקום לא חסר בו אות, ואע"פ שחסר בו אותיות ממה שקבל משה מסיני, ולכאו' היה אפשר ליישב ע"פ תשובה לגאון שהביא הטור בסי' רעא,א, שכתב דכשאין ס"ת כשר במקומות מסויימים, יקראו בפסול משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, ע"כ, ומשמע שמברכים עליו, אבל אין זה מספיק דא"כ כי חסר בו אות אחת מאי הוי ואמאי אין קורין בו, ולכאו' נראה דצ"ל דאף הפוסלים לא פסלו בחיסרון או יתרון של אותיות שמראות את הברת הקריאה כגון ו', אלא דוקא בחסרון או יתרון גמור, אבל מדברי הדרכ"מ משמע קצת דס"ל דהב"י איירי אפי' בחסירות ויתירות, וא"כ קשיא, וצ"ע.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף