מראי מקומות/ברכות/מח/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מראי מקומות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png מח TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


אותו יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תיקנו ביבנה וכו'[edit]

כתב הצל"ח נראה שתיקנו הטוב והמטיב, שלא תאמר כיון שלא הסריחו אין כאן צורך לקבורה שהרי גם בלי קבורה לא יתבזו, אבל באמת הקבורה איננה צורך הגוף לבד רק ג"כ צורך הנפש, כי כל זמן שלא ישוב העפר אל הארץ לא תשוב הרוח אל האלקים כדכתיב בקהלת [י"ב, ז'] וישוב העפר וגו' והרוח תשוב וגו', לכן תיקנו המטיב שניתנו לקבורה. ואסמכוהו לברכת המזון שהחי יתן אל לבו כי סופו להסריח, שהרי באלו חשבינן לנס שלא הסריחו, ולכן לא ימלא בטנו כבטן רשעים כי ע"י זה מתרבה הבשר, ועיקר הסרחון הוא מהבשר, וצדיק אוכל לשובע נפשו לקיום הנפש ההכרחי ומסתפק במועט. ותיקנוה סמוך לבונה ירושלים, להחזיק אותנו בגלות שלא נחשוב ח"ו שכיון שאנחנו חוץ לארץ הקדושה ואין לנו משכן ושכינה בתוכנו אי אפשר לנו להתגבר על יצרנו הרע שמחטיא אותנו, ואיך נוכל לעמוד נגדו שהוא מלאך ואנחנו בשר, ונחשוב שעל כרחנו יחטיא אותנו ונסריח בסרחון העונות שאין סרחון יותר מזה, לכן הראה אותנו הקדוש ברוך הוא מופת זה בהרוגי ביתר, כי האדם בחייו הנפש אשר בקרבו משמרו שלא יסריח הבשר, והרי בהרוגים הללו אף שנסתלקה הנפש מן הגוף אעפ"כ היתה חופפת מבחוץ להחזיק הבלא דגרמי הנשאר אחר המיתה ולהשפיע בהבל הזה שיגן על הגוף שלא יסריח, כן אנחנו אף שאנחנו חוץ למשכן שכינה והשכינה לא זזה מכותל מערבי, משם משפעת עלינו לסייע להבא להטהר שיוכל לשמור עצמו מסרחון העבירות ולהתקדש בקדושת התורה.

כי הוא יברך הזבח וכו'[edit]

כתב הצל"ח: ברכה זו אינה ברכת הנהנין דעסיק בה בשמעתין, אבל היא ברכת המצות וכמו שפירש"י כאן [ד"ה כי הוא יברך], וכבר הרגישו בזה הגאון מוהררנ"ך [בספרו סמיכת חכמים] והגאון בעל פני יהושע, וכבר קדמם המהרש"א בחידושי אגדות דאיך יליף מכאן ברכת הנהנין. ולענ"ד נראה מדדייקו ואמרו כי הוא יברך הזבח, מכלל דאיכא ברכה אחרת שאינה ברכת הזבח, דאל"כ היה די באמרם כי הוא יברך ואח"כ יאכלו, ואף שנשים דברניות, היינו שדברו מה שאינו נוגע לשאלת שאול, אבל לא דברו דבר בטל לגמרי, ומדאמרו כי הוא יברך הזבח מכלל דאיכא ברכה אחרת. והא דבאמת בירך שמואל רק ברכת הזבח ולא בירך ג"כ ברכת המוציא על הלחם, נראה לפי המבואר שם בכתוב האי זבח לאו זבחו של שמואל היה, אבל בני העיר היה להם אז זבח בבמה וזימנו את שמואל שיבוא להעיר להיות עמהם באכילת הזבח, דכן כתיב כי היום בא לעיר כי זבח היום לעם בבמה וגו', וברכת המוציא בעל הבית בוצע כדלעיל דף מ"ו ע"א, ומי שהיה אז עיקר בהזבח היה נחשב בעל הבית ובירך המוציא ושמואל בירך ברכת הזבח. וע"ע בפני שלמה ובצל"ח מה שיישבו.

אמר ר"מ משה תיקן לישראל ברכת הזן וכו'[edit]

כתב בספר החינוך (מצוה תל) ואף על פי שאז"ל משה תיקן ברכת הזן, יהושע ברכת הארץ, על עיקר הענין אמרו כן, אבל כל נוסח הברכות עזרא ובית דינו תקנום, ואין ראוי להוסיף או לגרוע בנוסח שלהם וכו'. והרמב"ן (בהשגותיו לספר המצות, שורש א ומובא בכסף משנה פרק ב' מהל' תפילה ה"א) מייחס את הנוסח לתיקון הנביאים, וז"ל שם: אין מטבע ברכת המזון מן התורה, אבל נצטוינו מן התורה לברך אחר אכילתנו כל אחד לפי דעתו וכו', ובאו הנביאים ותקנו להם נוסח מתיקון הלשון וצח המליצה, ושנינו בו אנחנו אחר זה, ומלכות בית דוד משיחך במהרה תחזירנה למקומה ותבנה ירושלים, כי הענין תיקן שלמה ובית דינו, והלשון כפי הזמנים עכ"ל. וכעין זאת כתב האבודרהם.

וכעי"ז הביא בב"י (או"ח סי' קפז) בשם הרשב"א וז"ל: "הא דאמרינן משה תיקן להם ברכת הזן קשיא, והא קיימא לן בסמוך דברכות אלו מדאורייתא נינהו; ויש לומר דמטבען היא שטבעו להם, דאי דאורייתא, אם רצה לאמרן באיזה מטבע שירצה אמרה, ואתי משה ויהושע ודוד ותקנו להם מטבע לכל אחד ואחד בזמנה וכו', בוודאי דקודם כיבוש הארץ ובנין ירושלים לא היו אומרים המטבע שאמרו לאחר הכיבוש ובנין, וכמו שאין אנו אומרים באותו מטבע שתיקנו דוד ושלמה, שאנו מבקשים להחזיר המלכות ולבנות הבית, והם היו מבקשין להעמיד (כלומר, לקיים) מלכות ולהעמיד בנין הבית ולהמשיך שלום בארץ" עכ"ל. ולפי הנ"ל יוצא, דקודם משה ויהושע ג"כ בירכו ג' ברכות ברהמ"ז, אך הם תיקנו נוסח מסוים, אך הנוסח שלנו אינו דוקא הנוסח שלהם אלא הנוסח שלנו הוא תקנת עזרא ובית דינו. וע"ע מש"כ הב"ח שם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף