מראי מקומות/ברכות/כב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
רש"ש
בית נתן
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png כב TriangleArrow-Left.png א

ובזיע[עריכה]

הגר"א באמרי נועם מבאר על פי הפסוק בדניאל (ז י) נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי, אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון, והגמרא בחגיגה (יג:) מבררת מהיכן נפיק, מזיעתן של חיות. שמרוב פחדם יוצא מהם זיעה של אש, וזהו בזיע שמרוב יראת שמים האדם מזיע.

אף מציע את הגמרא ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו[עריכה]

יש שהקשו מכאן על דעת המגן אברהם[השלם מקור] שאסור להזכיר את השם כשלומד, והלא כאן משמע שרק בעל קרי אסור לומר אזכרות שבגמרא[1].

שתבע אשה[עריכה]

ופרש"י פנויה היתה וחכמים גזרו על היחוד וכו'. נראה לרש"י דאם אשת איש היתה איך השיבה לו ריקה יש לך ארבעים סאה, דאם אינו חושש לאיסור אשת איש איך יחוש לתקנת עזרא, ולכן פירש"י שפנויה היתה. ונראה עוד מדברי רש"י הללו, דבפנויה דאינה מזומנת לזנות דרך הפקר לית בה שום איסור תורה רק איסור דרבנן, שכשגזרו על ייחוד של פנויה ממילא בכלל איסור הגזירה לבעול אותה דרך זנות, וכ"כ החלקת מחוקק (אה"ע סימן כו סק"א) בשם הראב"ד. ומדלא פירש רש"י שאסורה משום דאימור מחמת חימוד ראתה דם שמע מינה דכיון שתבעה לבעול אותה תיכף ליכא חששא בזה, ומזה ראיה לדברי הט"ז (יו"ד סימן קצב סק"א).

ובירושלמי כאן (ה"ד]]) מביא מעשה בשומר כרמים שבא ליזקק עם אשת איש, עד שהם מתקינין להם מקום לטבול עברו עוברים ושבים וביטלו את העבירה. נראה לאו משום דחמיר להו טבילת קרי יותר מאיסור אשת איש, אלא שהיו סוברים שיכלו לטבול ולמה יעברו בחנם על תקנת עזרא, ולכך התקינו להם כי לא ידעו שבין כך יבואו עוברים ושבים. וע"ע בספר כלי גולה שהביא בזה רעיון נפלא.



שולי הגליון


  1. כה"ק הגר"ח קניבסקי והגר"ד וינטרוב במכתב להגרא"מ שך (בית אמי עמוד 188).


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף