מראי מקומות/ברכות/כב/א
מראי מקומות ברכות כב א
ובזיע[עריכה]
הגר"א באמרי נועם מבאר על פי הפסוק בדניאל (ז י) נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי, אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון, והגמרא בחגיגה (יג:) מבררת מהיכן נפיק, מזיעתן של חיות. שמרוב פחדם יוצא מהם זיעה של אש, וזהו בזיע שמרוב יראת שמים האדם מזיע.
אף מציע את הגמרא ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו[עריכה]
יש שהקשו מכאן על דעת המגן אברהם[השלם מקור] שאסור להזכיר את השם כשלומד, והלא כאן משמע שרק בעל קרי אסור לומר אזכרות שבגמרא[1].
שתבע אשה[עריכה]
ופרש"י פנויה היתה וחכמים גזרו על היחוד וכו'. נראה לרש"י דאם אשת איש היתה איך השיבה לו ריקה יש לך ארבעים סאה, דאם אינו חושש לאיסור אשת איש איך יחוש לתקנת עזרא, ולכן פירש"י שפנויה היתה. ונראה עוד מדברי רש"י הללו, דבפנויה דאינה מזומנת לזנות דרך הפקר לית בה שום איסור תורה רק איסור דרבנן, שכשגזרו על ייחוד של פנויה ממילא בכלל איסור הגזירה לבעול אותה דרך זנות, וכ"כ החלקת מחוקק (אה"ע סימן כו סק"א) בשם הראב"ד. ומדלא פירש רש"י שאסורה משום דאימור מחמת חימוד ראתה דם שמע מינה דכיון שתבעה לבעול אותה תיכף ליכא חששא בזה, ומזה ראיה לדברי הט"ז (יו"ד סימן קצב סק"א).
ובירושלמי כאן (ה"ד]]) מביא מעשה בשומר כרמים שבא ליזקק עם אשת איש, עד שהם מתקינין להם מקום לטבול עברו עוברים ושבים וביטלו את העבירה. נראה לאו משום דחמיר להו טבילת קרי יותר מאיסור אשת איש, אלא שהיו סוברים שיכלו לטבול ולמה יעברו בחנם על תקנת עזרא, ולכך התקינו להם כי לא ידעו שבין כך יבואו עוברים ושבים. וע"ע בספר כלי גולה שהביא בזה רעיון נפלא.
- ↑ כה"ק הגר"ח קניבסקי והגר"ד וינטרוב במכתב להגרא"מ שך (בית אמי עמוד 188).