מראי מקומות/בבא מציעא/נא/ב

אבל הכא מי יימר דקא עקר בביאור החילוק בין ודאי קא עקר למי יימר דקא עקר. עיין בחידושי הגרי"ז (הלכות נחלות פרק ו' הלכה י') דיסוד מתנה על מה שכתוב בתורה אינו מחמת שדיבורו נגד מה שכתוב. אלא שהמתנה לעקור את מה שכתוב בתורה, דינו שתנאו יהיה בטל וזהו רק במתנה לעקור אבל אם אינו ודאי שעוקר א"כ אין תנאו לעקור ולא בטל תנאו.