מראי מקומות/אבן העזר/קכג
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
- כתיבת התורף ע"י חש"ו שגדול עומד על גביו
הב"י בסעיף א-ב-ד, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דמדברי סמ"ק במצוה קפא אות רכד, מבואר דכשר.
- כתיבת גט ע"י גוי קטן בעומד על גביו
הטוש"ע בסעיף ד, הכשירו כתיבת הטופס ע"י חש"ו בישראל עומד על גביו, ע"כ, ויש לדון בגוי קטן אי כשר או לא, דהא בגיטין כג., אמרי' דטעמא דגוי פסול כי אדעתיה דנפשיה עביד, ובקידושין כב:, אמרי' דעבד קטן כבהמה ולא עביד אדעתיה דנפשיה, וא"כ הכא בגוי קטן יש להכשיר, וכן משמע מרש"י בגיטין שם ד"ה לדעתיה, שפירש דגוי אדעתיה דנפשיה עביד כי הוא גדול ויש בו דעת, ע"כ, ומדטרח רש"י לכתוב כן משמע קצת דר"ל דבקטן כשר, אמנם לרמב"ם שהביא הב"י בד"ה והעבד, דס"ל דבעי' שיהא הכותב בתורת גיטין וקידושין, א"כ הכא נמי פסול כיון דגוי הוא, אבל לשאר הראשונים דפליגי עליה כדהביא הב"י, א"כ לכאו' יהיה כשר, אלא א"כ נימא דדוקא עבד לא עביד אדעתיה דנפשיה משא"כ גוי, וצ"ע. ויש להוסיף על דברי הב"י הנ"ל דגם הר"ן ס"ל כהרמב"ן, דהא כתב הר"ן בגיטין לג ד"ה וא"ת והא אע"ג, דלא בעי' בכתיבת הגט דליהוי בני כריתות.