מראה כהן/מכות/יא/ב
בתד"ה אפי'. שהרי הכא התנה וכו'. נ"ב צ"ל ולאו מילתא הוא שהרי. וכן הגיה הב"ח וזה לשון המרדכי כאן בס"פ אלו הן הגולין נידוי ואפי' על תנאי ואפי' מעצמו צריך הפרה פי' ר"ת דוקא שהתנה בדבר שאין בידו לקים כגון תנאי דיהודה כו' אבל התנה על דבר שבידו לקיים וקיים אין צריך הפרה וכו':
בגמ' שיגמור דינו לזכות ולא ביקש. ונ"ב הנה גודל הפליאה בזה מבואר שאם היה הדין נותן שזהו חייב גלות ע"פ התורה וכי שייך לומר שיתפלל הכה"ג שיהיו ב"ד מוטעין בגמר דינו לזכות שלא ע"פ הדין ח"ו אתמהה ומצאתי בע"ה להגאון מהרא"פ בס' תשובה מאהבה ז"ל (ח"א סי' קצ"ד) שכתב להוכיח מתוך זה דהא דקי"ל בסופ"ק דסנהדרין שאם כולם מחייבין אותו זכאי נוהג ג"כ בדיני החייב גלות וא"כ לא משכחת לה חייבי גלות רק כשקצת מב"ד טעו בדין וזיכו אותו בטעות ואז נגמר דינו ע"פ הרוב לחיוב והיה לו להכה"ג להתפלל שלא יטעו אף המיעוט בדין ואז יחייבוהו כולם לגלות ושוב היה נפטר לגמרי כדין המפורש בדיני נפשות דאם כולן מחייבין אותו זכאי עכ"ד ע"ש: