מראה הפנים/פאה/ז/א
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי מראה הפנים רידב"ז תוספות הרי"ד
|
מראה הפנים פאה ז א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כל זית שיש לו שם בשדה. בישני אית דבעי מימר בישני ממש. הר"ש ז"ל פי' כלומר יבישין שאין עושין שמן וזהו דחוק ותמוה דאם על שאר אילנות הכוונה שהן יבישין מפני מה קורין אותו בישני והוא ודאי ניטף שמן הוא דלהכי קרינן ליה נטופה וכן דברי הרמב"ם ז"ל בפירושו קשי ההבנה הם שכתב שפכוני על שם המקום שהיה מוציא שמן הרבה ובישני הוא נקרא ע"ש המקום והזתים ההם לא היו עושין שמן הרבה ע"כ נקראו בישני לקוח מבושה. וזה לא כלישנא קמייתא דהכא דקאמר בישני ממש ולא כלישנא בתרא דקאמר לשון בושה ולאחרים הוא דמבייש ובחבורו פ"ה ממ"ע הל' כג כתב בזה שהוא נוטף שמן הרבה או השפכני או הבישני וזה נראה כלישנא קמא וע"ש המקומות בלחוד הוא דמפרש והנכון ממקום בישן כדפרישית בפנים וכהאי דאמר הכא לעיל פ' היה קורא אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ובבבלי פ' הקורא עומד חופני ובישני לא ישא את כפיו והיינו דקאמר בישני ממש ולא לשון בושה ואית דבעי מימר שהוא ל' בושה ולאחרים וראיה לזה שפירשתי שהזיתים שלהם עושין שמן הרבה מדאשכחן בריש פ' מקום שנהגי בני בישן הוו נהיגי דלא אזלי מצור לצידון במעלי שבתא א"כ קרובים לצידון היו ובארץ הגליל שהוא סמוכה לשם וזה ידוע דבגליל היה שכיח שמן הרבה כדאמרינן פ' כירה (דף מז) בגלילי שנו וכדכתבו התוס' שם בשם ר"ת וכן בכמה מקומות עיי"ש:
עד דיעביד כל שנה ושנה. לכאורה קשיא מאי קמיבעיא ליה הא אפי' כזית הנוטף בשעתו קתני ומשמע אפי' אינו נוטף בכל שנה אלא שהוא נוטף בשעתו וכן פי' הר"ב לכך נראה דה"פ דהא בלישנא דמתני' יש לדקדק מאי האי דקתני אפי' כזית בכ"ף הדמיון ועוד דכי לא סגי למיתני אפי' נטופה בשעתו אלא דה"ק שיש לו שם בשדה מחמת שהוא נטופה כדמפרש לה אבתרה ואפי' הנטופה שלו אינו כל כך הרבה אלא כמו הזית הנטופה בשעתו ולפעמים בדרך מקרה שאותו הזית מסתמא אינו נוטף הרבה כך הזית הזה אינו נוטף כ"כ וכמו דמפרש לקמן לחלוקה דבשמו או שהיה שפכוני הרבה או בישני שמבייש אחרים שעושין יותר מיעוט ממנו ואף שהוא ג"כ אינו נוטף הרבה מ"מ הוא היותר מסוים ביניהם והשתא נוכל לומר דמיהת בעינן שיהא הוא עושה כן בכל שנה ושנה או דנימא דברוב השנים סגי והיינו דקא מיבעיא ליה להש"ס ומסיק דלא בעינן שיתמיד כן בכל השנים אלא אפי' ברוב השנים סגי ושמעינן דמיהת רוב השנים בעינן וכך היה לו להר"ב לפרש וכ"כ הרא"ש ז"ל בפי' המשנה ומפרש בירושלמי אע"פ שבשנה זו אינו נוטף ובלבד שיהא נוטף ברוב השנים עכ"ל וכך נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בחיבורו שכתב שם בזה או בשמו כגון שהיה לו שם ידוע כגון זית הנטועה בין הזיתים שהוא נוטף שמן הרבה ושם ידוע דקאמר משום שהוא נוטף ברוב השנים וקנה לו שם הזה ומ"ש או השפכני או הבישני עיין בדיבור דלעיל ובענין עיקר הדין מ"ש שם ומה שהשיגו עליו עיין בהלכה דלקמן ד"ה לא על הדא איתאמרת מה שאבאר שם בס"ד:
אלא ר"ע דהוא דרש אחריך אחריך. ובבבלי פרק הזרוע (דף קלא) א"ר לוי אחריך זו שכחה פאה גמר אחריך אחריך מזית וכו' ועיין לעיל פ"ק בהלכה ג ד"ה יאמר זית מ"ש שם בס"ד:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |