מראה הפנים/עירובין/ח/ד
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הנותן את עירובו בבית שער. מבואר הוא דדעת הרמב"ם ז"ל לחלק בין בית שער דיחיד לבין ביח שער דרבים לענין איסור דהדר בבית שער דרבים אינו אוסר והדר בבית שער דיחיד אוסר כמ"ש בפ"ד מהלכות עירובין בהלכה ח' וט'. ולענין נותן את עירובו אין חילוק וזהו שכתב בפ"א שם בהי"ו אבל אם נתנו בבית שער אפי' בית שער של יחיד וכו' אינו עירוב ור"ל אע"פ שלענין איסור אוסר הוא הדר בבית שער דיחיד מ"מ לענין נתינת עירוב אפי' בבית שער דיחיד אינו עירוב. והחילוק לענין האיסור בין של רבים לשל יחיד זהו פשוט דנלמד מההיא דר' יוחנן בסוף פ' הדר דף ע"ה ע"ב כמו שציין הה"מ שם. ובענין מה שמחלק הרמב"ם בין האיסור לנתינת עירוב טעמו דמכיון דקי"ל כרבה בבבלי דף מ"ט דעירוב משום דירה הוא ובנתינת העירוב בבית אחד הוה כאילו כולהו דיירי התם כמבואר שם א"כ אפי' בית שער דיחיד אינו עירוב דמיהת לא חזי לדירה לכולהו. ועיין במ"ש הה"מ בפ"א וכן הכ"מ שם בענין הגי' בהא דרב יהודה ברי' דרב שמואל בר שילת בפרקין דף פ"ה ע"ב. והכ"מ מקיים הגי' כמו שהיא לפנינו אף לדעת הרמב"ם אלא שכתב ומיהו ס"ל דלא קי"ל הכי וכו' ע"ש שנדחק הרבה ועם כל זה לשון אפי' בית שער של יחיד בדברי הרמב"ם אינו מדוייק לפי סברתו. ולמאי שנתבאר בדברי כנזכר מדוייק הוא לשון אפי' בדבריו ובמילתא בטעמא. ואפשר לומר ג"כ דהגי' שלפנינו בההיא דרב יהודה ברי' דרב שמואל קיימת היא כ"מ שאמרו הדר שם אינו אוסר הנותן את עירובו אינו עירוב חוץ מבית שער דיחיד אלא שלא היה מפרש כדנראה לכאורה חוץ מבית שער דיחיד שאע"פ שאינו אוסר מניחין בו העירוב וכן פי' המפרשים אבל הרמב"ם ז"ל לא הי' מפרש כך אלא דה"ק כ"מ שאמרו אינו אוסר הנותן את עירובו אינו עירוב ותידוק מינה הא במקום שאמרו אוסר הנותן עירובו שם עירובו עירוב חוץ מביח שער דיחיד שאינו בכלל זה שאע"פ שאוסר הנותן עירובו שם אינו עירוב. ודקאמר לקמן שם מאי קמ"ל וכו' בית שער דיחיד ואויר מבוי איצטריכא ליה דלא תנן ג"כ מתפרש לפי דרך הזה דקמ"ל דאף בבית שער דיחיד אינו עירוב דהא לא תנן בהדיא הכי וממתני' ה"א דדוקא בבית שער דרבים קתני קמ"ל והס"ד לפי פי' זה הוא כהאי דריב"ל דהכא דלעיל בפ' הדר בהלכה ה' מילתיה אמרה אין בית שער ליחיד ומפרש למתני' דידן דדוקא בבית שער דרבים קתני ופליג אדרב דהכא בהסוגיא כדקאמר לעיל שם והלכך בא רב יהודה ברי' דרב שמואל בר שילת להוציא מפי' זה אלא דבנתינת העירוב אין לחלק בין דרבים לדיחיד. וטעמא כדאמרן כנ"ל לדעת הרמב"ם ז"ל:
הדא דאת אמר בבית שער של יחיד וכו'. עיין במה שנתבאר בדבור דלעיל בס"ד וכל הסוגיא מבוארת בפנים וכפי לשון הב' שפירשתי דאתי' כדמסקנא דהתם בההיא דתפיסת יד כדפרישית במתני'. ודע דבבא דהמתני' בבית התבן ובית הבקר ובית העצים דקתני הדר שם אוסר עליו אינו צ"ל דההיא לאו דהלכתא היא דלכאורה אתיא כהת"ק דהברייחא פ' הדר דף ע"ב ור' יהודה פליג התם וס"ל דאינו אוסר עליו ופסק הרי"ף ז"ל שם הלכתא כר' יהודה כדמוכח מסוגיא דשמעתתא דהתם אלא דהכא מיירי שיש לו דירה לאכול פתו שם. וזהו לענין איסור. וכ"פ הרמב"ם בפ"ד בהלכה ח' וכבר זכרתי מזה לעיל שם אלא דלענין הנחת עירוב לא פליגי התם כלל ולפיכך פסק הרמב"ם כמתני' דידן לענין זה כמ"ש בפ"א בהלכה טז ומניחין הכל בכלי א' ובבית א' מבתי החצר אפי' בבית התבן או בבית הבקר או בבית האוצר ובית שער ואכסדרה ומרפסת אף לענין הנחת עירוב שם אינו עירוב:
מר עוקבן בשם רב הלכה כר"מ. אבל בבבלי דפ"ו גריס אמר רב הלכה כר"ש וכדפרישית במתני' מיחלף שיטת ר' יהודה וכו'. כדפרישית וזהו כדס"ד נמי בבלי פ' המוצא תפילין דף צ"ז ע"ב דלר' יהודה אין חילוק בין הן נבלעין בעיסה ובין דאיתנהו בעינייהו דלעולם אין בהן ממש וטעמא הואיל דניידי והיינו דפריך הכא והתם דחי לה אימור דשמעית לי' לר' יהודה היכא דבליען בעיסה היכא דאיתנהו מי שמעת לי' וא"כ לא צריכא נמי לשנויא דהכא אליבא דרבי יהודה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |