מראה הפנים/עירובין/ח/א

מראה הפנים עירובין ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כיצד משתתפין. אתיא דרב כר' יוחנן. ובבבלי בפ' דלעיל דף פ' גריס דפליגי רב ושמואל בשיתופי מבואות רב אמר א"צ לזכות ושמואל אמר צריך לזכות עירובי תחומין רב אמר צריך לזכות ושמואל אמר א"צ לזכות ופרש"י ז"ל גבי חצירות טעמיה דרב משום דכיון דקאסר עליה גמר ומקני וא"צ זכיה ואע"ג דמתני' פליגא עליה דרב רב תנא הוא ופליג. והתוס' כתבו שם בד"ה מעשה בכלתו וכו' בשם ר"ח שפי' דבעירוב' חצירות היה המעשה ורב סבר כר' ישמעאל וקסבר רב דתנא דידן תני בחצירות דבעי' זיכוי כ"ש בתחומין דתחומין לכ"ע בעי זכיה וכו' ולפי סברא זו מבואר הוא שיטתא דהאי ש"ס דס"ל דרב כר' יוחנן בעירובי תחומין ולא הוזכר רב בדין זה בהאי תלמודא אלא דעליה דרב דלעיל בפ' הדר קאמר וכדפרישית בפנים. וגרסי' תו התם אמר רב נחמן נקיטינן אחד עירובי תחומין ואחד עירובי חצירות ואחד שיתופי מבואות צריך לזכות בעי רב נחמן עירובי תבשילין צריך לזכות או לא ואסיקנא כשמואל דאמר צריך לזכות וכתב הרא"ש ז"ל וז"ל ובעירובי תבשילין כתוב בתוס' דיכול לזכות ע"י אשתו דאיהי נמי בעי לזכות כדי לבשל מיו"ט לשבת. ולי נראה דאין יכול לזכות על ידה וכו' מידי דהוה אעירובי חצירות וכיון דאינה צריכה לזכות אין מזכין על ידה מידי דהוה אעירובי חצירות היינו כשאין לה בית באותו חצר עכ"ל. האי מידי דהוה בתרא טעות הדפוס היא שהיא הג"ה על דקאמר מידי דהוה אעירובי חצירות ופי' דהיינו כשאין לה בית באותו חצר וטעו והכניסו לזה בדבריו בפנים. איך שיהיה כוונתי ז"ל על הא דאמרי' בסוף פי"א דנדרים דף פ"ח כדכתבו התוס' בפ' חלון דף ע"ט ד"ה וע"י אשתו בסוף נדרים מוקי לה שיש לה בית באותו מבוי דמיגו דזכיא לנפשה זכייא נמי לאחריני אבל אין לה בית לא דיד אשה כיד בעלה. ומיהו אין זה מוכרח ואין ראיה כלל מההיא דנדרים דאע"ג דרב אשי מוקי לה התם הכי היינו דוקא אליבא דרב דהתם דאזלא שמעתתא כר"מ דיד אשה כיד בעלה ופריך הש"ס מההיא דכיצד משתתפין במבוי דקתני וע"י אשתו אמר רבא וכו' עד אלא אמר רב אשי מתני' בשיש לה חצר באותו מבוי וא"כ לשמואל דהתם דסבירא ליה אפי' אמר מה שתרצי עשי לא קנה יתהון הבעל לא אתינן כלל להאי אוקימתא דרב אשי דלא איתמר אלא אליבא דרבי מאיר ולרב דסבירא ליה כוותיה ואין כל זה אלא אליבא דהני פוסקים דפסקו כרב וכבר נודע דרוב גדולי הפוסקים ז"ל פסקו כשמואל בהאי דנדרים וכמה שהביא שם הר"ן ז"ל וביארתי לזה במקומו ובפ"ד דנזיר בהלכה ד' ד"ה במשלטת על נכסיו וסתמא דמתני' דעירובין דלא כרבי מאיר. ועוד דהכי מייתי בפ' דלעיל בה"ה התוספתא דמעשר שני דמבואר הוא דאפי' לר"מ גופיה פליגי תנאי דרשב"א ס"ל אליבי' דאין יד אשה כיד בעלה וא"כ ממילא אזדא לה הראי' מעירובי חצירות שכתב הרא"ש. אלא דבכ"מ יכול לזכות בעירובין ע"י אשתו וכדכתב כרמב"ם ז"ל בפ"א מהלכות עירובין בהלכה כ' גבי עירובי חצירות ומבואות ובפ"ו בהלכה י"ט כתב כל הזוכה בעירובי חצירות מזכין על ידו בעירובי תחומין וכן בפ"ו מהלכות יו"ט בעירובי תבשילין שכתב שם בהלכה ו' המניח עירובי תבשילין כדי שיסמוך עליהן הוא ואחרים צריך לזכות להן וכו' וכל שזוכה בעירובי שבת זוכה בעירובי תבשילין וכמו שנתבאר לעיקר הטעם בדבר וכדאמרן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף