מראה הפנים/עירובין/א/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי יונה אמר ר' הושעיא בעי הדא פיאה מה את אמר מלמעלן מן הצד וכו'. משמע מסוגיא דהאי ש"ס דס"ל דמסתברא היא דמן הצד טפי עדיף וכדקאמר בהדיא אין תימר מלמעלן כ"ש מן הצד וכו' וכמו שהבאתי בפנים לפי הך סברא דצורת הפתח שהקנה העליון נתון מלמעלה ממש נראה אותו הרוח כפרוץ לגמרי עד למטה וכשהקנה השלישי נתון מן הצד בשני הקנים העומדים נראה הצ"ה כעין מחיצה באמצע. ובהאי סברא שקיל וטרי אליבא דר' חגיי דרצה לומר דממתני' דמקיפין בחבלים שמעי' דצורת הפתח לא מהני ביותר מעשר לענין שבת. וכדר"ז אליבא דר"ל וא"כ ש"מ דמלמעלן נמי מהני דאלו מן הצד לא מצית למימר בהאי מתני' דחבלים דמיירי כשהקנים עשויין כמין דקר כדקאמרי רבנן דקיסרין וכו' כדאיתא בהא ודאי פליגא האי סוגיא אהאי דבבלי דף י"א לפי פרש"י דלקמן דקתני בהדיא צורת הפתח שאמרו קנה מכאן ומכאן וקנה על גביהן. ורב חסדא קאמר התם צורת הפתח שעשה מן הצד לא עשה ולא כלום וכפירש"י ז"ל מן הצד שמתח הזמורה מזה לזה באמצעיתו ולא על ראשיהן א"כ מיהת ש"מ דעיקר צורת הפתח מלמעלה דוקא והכא קאמר בפשיטות אין תימר מלמעלה כ"ש מן הצד. והשתא לסוגית הבבלי נשארה קושיא דהכא על מתני' דחבלים למה לי שלשה בחבל אחד סגי ובצורת הפתח. וקושיא זו הקשו התוס' שם בד"ה אילימא בעשר וכו' וכן הקשו מפסי ביראות למה הוצרכו לד' דיומדין וכו' היה להם לעשות ד' קונדסין וזמורה על גביהן ותירצו בדוחק שבקל יכול ליפול וכו' וכ"כ הרא"ש ז"ל. והנה בחידושי שיטות שבת ועירובין שלי הרחבתי הענין ודקדקתי בהסוגיא כולה שם לכל השיטות המתחלפות ואין כאן מקומו באריכות כזה כ"א אביא כאן מהתוכן הענין היוצא מבין הסוגיות להבין דברי הרמב"ם ז"ל. וממילא מיתרצה קושיא דמתני' דחבלים ודפסי ביראות בישוב נכון בלי שום דוחק לדעתו ז"ל. והוי יודע שיש להרי"ף ולהרמב"ם ז"ל פי' אחר במן הצד דרב חסדא וכפי' רב האי גאון ז"ל כגון שעשאו מצדו של כותל דהוה ליה פיתחא ופיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפי"ו מהלכות שבת בה"ב. ועם כל הפירושים במן הצד הקושי' מחבלים ומפסי ביראות במקומה עומדת לפי סוגית הש"ס דילן דמיהת מלמעלה מהני לכ"ע כדפסקו ז"ל. ומיהו בהניח לנו דין אחר דצורת הפתח לדעת הרמב"ם ממילא תנוח גם קושיא הנזכרת. דהוא ז"ל כתב בפי"ו הנזכר בהלכה י"ו כל מחיצה שיש בה פרוץ על העומד אינה מחיצה וכו' אם היה לפירצה זו צורת הפתח אע"פ שיש בה יותר מעשר אינה מפסדת המחיצה ובלבד שלא יהא פרוץ מרובה על העומד ע"כ וטענו עליו מנין לו זה ועי' במה שנדחק שם הה"מ. ולענ"ד הדרך הנכון כך הוא וכדי שלא להאריך אומר אני דמאן דמעיין בסוגיא דצורת הפתח יראה בתחלה דדברי רב יוסף דקאמר על דברי רב דתני צריך למעט מדברי רבינו נלמד חצר שרובה פתחים וחלונות אינה ניתרת בצה"פ וכו' דדוקא אליבא דרב הוא דקאמר וכך היא משמעות בשיטות הסוגיא לפרש"י ולהתוס'. אבל יש להריטב"א ז"ל דרך אחרת בהך דרב יוסף ובפי' הסוגיא שכתב ז"ל נראה לפי פשטות הסוגיא וכן משמע בתוס' דרב יוסף אליבא דרב דייק ולפיכך היה קשה להם דא"כ לדידן דלית לן דרב יהיה פרוץ מרובה על העומד ניתר בשבת ואפי' מד' רוחות וכההיא דכלאים וא"כ למה הוצרכו בפסי ביראות לכל אותן הדברים יעשו צורת הפתח ותירצו שחששו שיהא נופלים ברוח שאינה מצויה. ואין זה הפי' עולה יפה בלב ותו דהאיך אפשר לומר שבא רב יוסף לומר מדברי רבינו נלמד וכבר ידוע שאין הלכה כרב. וגם בברייתא שבאנו לסייעו מאיזה מקום ידענו שהיא אליבא דרב דוקא. והנכון כי רב יוסף אפי' אליבא דרבנן רצה לדקדק דפירצה יותר מעשר אליבא דרב חשובה פירצה גדולה ולפיכך אין לה תקנה בצוה"פ א"כ מדרב נשמע לרבנן דלכל הפחות בפרוץ מרובה על העומד שהיא פירצה גמורה לכל באי עולם שלא תועיל לה צוה"פ. ואנן דחינן דמדרב ליכא למשמע מידי דאיכא למיפרך אבל אפשר שהדין בעצמו אמת כדמוכרח לן מההיא דפסין עכ"ל הריטב"א ז"ל. ומעתה נאמר דגם הרמב"ם הלך בדרך הזה לפרש דהא דרב יוסף אפילו אליבא דרבנן הוא דמדרב נשמע לרבנן דאין צוה"פ מועיל בפרוץ מרובה על העומד דאל"כ מאי נלמד דקאמר רב יוסף הא לא קי"ל כוותיה דרב. וממילא מתורצת הקושיא דפסי ביראות ודמתני' דחבלים דודאי לא מהני בהו צוה"פ הואיל ופרוץ מד' רוחות והשתא סוגיא דהכא אזלא כהסוגיא דהבבלי בענין שאין צוה"פ מועיל ליתר מעשר בכה"ג דאמרן. וכן בענין דבעלמא היכא דמהני צוה"פ אפילו מן הצד והיינו באמצע ג"כ מהני. ואם דבמה דאמרו כאן דכ"ש הוא לא מוכחא הכי משיטת הבבלי מיהו מהני הוא כמו מלמעלה. ולכן נאדו הרי"ף והרמב"ם ז"ל מלפרש כפירושא דרש"י. ופירשו כפירוש רב האי גאון ז"ל ואין כאן מקום להאריך יותר בזה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף