מראה הפנים/עירובין/א/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אבני בנין היוצאות מן הבנין כו'. דין זה פשוט ומוסכם הוא והובאה הברייתא ג"כ בבבלי דט"ו גבי לחי העומד מאיליו וכן קרן זוית יוצא וכו' זהו דין לחי הבולט מדפנו של מבוי וכשר כמוזכר שם בדף ה'. והאי דקרן זוית וכו' תוספתא היא שם ונידון כלחיים דקאמר היינו אפילו לר"א דקאמר לחיים בעי'. ושם בגמרא אמרו אם פחות מד' אמות נידון משום לחי וא"צ לחי אחר להתירו ד' אמות נידון משום מבוי וצריך לחי אחר להתירו. והרמב"ם בפי"ז בהל' כ"ב לא הזכיר לחלק כן אלא סתם וכתב לחי הבולט וכו' ואח"כ כתב שם לחי שהיה רחב ארבע וכו'. ועי' במ"ש הה"מ שרבינו סבר דהא דקאמר התם רב אשי אפילו תימא במבוי שמנה נמי לא צריך לחי ממ"נ וכו' לאו דוקא נקט שמונה וה"ה לכל מבוי וכו' ובסוף דבריו הניח זה בצ"ע שאם כך היה סברת רב אשי הל"ל אפילו יתר מד' אמות נידון משום לחי ויחלוק על מימרא דרב הונא עכ"ל ונראה שאף אם נניח דרב אשי בשמונה אמות מצומצמות וכדיוקא דהה"מ מ"מ יש לישב לדעת הרמב"ם בדרך נכון מטעמא אחרינא שהרי בלאו הכי איכא למידק על דינא דרב הונא דקאמר ד' אמות נידון משום מבוי ופי' רש"י ז"ל כיון דאורך הכשר מבוי ניתר בכך בעלמא ה"נ נפק מתורת לחי ולא סמכי' עליה וכו' דקשה מה בכך הא מ"מ למאי דקי"ל לחי משום מחיצה ואפי' בעומד מאליו א"כ כל היכא דמשוך וסתום בפתח טפי עדיף וכן הקשה הריטב"א ז"ל ותירץ די"ל דאה"נ דרב הונא סבר דלחי משום הכירא עכ"ל ולפ"ז איכא למימר דהרמב"ם פי' ג"כ להא דרב הונא כן וא"כ כל השקלא וטריא מהסוגיא לקמן אזלא אי אמרי' לחי משום הכירא. ולדידן דקי"ל כאביי ולחי משום מחיצה לא ילפינן מסוגיא זו אלא האי ממ"נ דרב אשי אי עומד נפיש כו' אבל לא כעעמיה דאיהו סבר ח' מצומצמות אבל ברחב המבוי הרבה ולחי ד' אמות נפיק ליה מתורת לחי וכו' דעל הא דרב הולא קאי ולשיטתיה דס"ל לחי משום הכירא. ולדידן קיימא הך סברא אפילו בלחי רחב הרבה וכו' ואם הוא יותר מחצי רוחב המבוי א"כ העומד מרובה על הפרוץ וכסתום הוא ונ"מ דבכה"ג א"צ שיסמכו עליו בו מע"ש. וזהו כטעמו של הרמב"ם בהאי דינא כך נלע"ד ליישב לדעתו הגדולה והתוספתא מסייע ליה דסתמא קתני נידון משום לחי:

כותל הנכנס ונראה כפס מבפנים וכו' מבואר הוא כדפרישית בפנים וכל השקלא וטריא דלקמן היא כעין דמותיב התם על מ"ד נראה מבחוץ ושוה בפנים נידון משום לחי מהאי מתני' חצר גדולה וכו' ולבסוף מסיק והלכתא נראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי תיובתא והלכתא אין משום דתני ר' חייא כוותיה וכהאי תוספתא המצויינת בפנים:

כותל שצידו אחד יוצא וצידו אחד כנוס וכו'. זהו שמעתתא דכהני התם בדף ח' ע"ב ופסקו הפוסקים ז"ל כרבא דאמר אחד זה ואחד זה אינו מניח הקורה אלא כנגד הקצר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף