מראה הפנים/סוכה/ג/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים


מראה הפנים TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ושתי דליות אחת שאינה קטומה וכו'. פירשתי בפנים כעין שפי' הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות על שהקפו בענין שפסק הרי"ף ז"ל וכן הרמב"ם ז"ל בהלכות לולב בפ"ח בהל' ה' הדס שנקטם ראשו כשר ומשום דאיפסק הלכתא בגמרא כר' טרפון אפי' שלשתן קטומים והלכך אידחא לה המתני' דקתני נקטם ראשו פסול והקשו עליו כמו שהביא הר"ן ז"ל במתני' דמ"ט להכשיר נקטם ראשו של הדס יותר משאר מינין ועוד מדאמרינן בת"כ ומייתי לה בירושלמי שתי דליות ואחת שאינה קטומה הרי שקראו לקטומין דליות ומשמע שאינן קטומי ראש דמה ענין לקרותן דליות וכו' והרמב"ן ז"ל מחזר לתרץ קושיית אלו ואמר דהאי דמכשירין נקטם ראשו של הדס יותר משאר המינין היינו משום דעל ידיו שהוא עבות בעלין אין הקטימה ניכר בו כמו שהוא ניכר בשאר המינין ומה שקראו אותן בת"כ דליות הענפים שהן קטומי הראש נקראים דליות שהן זמורות בלשון הפסוק והם הענפים שדרכם לקטום את ראשן כדי שירבו בהן הענפים ולפיכך נקראו זמורות על שם שזומרין אותן מלשון לא תזמור ומלשון דליות אמרו במשנה המדלה בגפנים כלומר הזומר וכו' וכתב הר"ן על זה וכל זה הוא דוחק והיותר נכון הוא מה שפי' בו הר"ז הלוי ז"ל דנקטם לחוד וקטומין לחוד וקטומין דמתני' היינו שדרך ענפי הדס שיוצאין מצדיהן בדין ופארות והן מפסיקין בקני הדס דלא יהוו תלתא בחד קינא וצריך לקטום אותם משם ולאחר שקוטם אותם מהן נקראין הבדים קטומין ומאן דפסיל סבר דהפסק הוי ולא הוי הדר ור' טרפון סבר דלא הוי הפסקה והדר הוא והשתא אתיא שפיר דקיי"ל כסתם מתני' דלעיל דנקטם ראשו פסול דומיא דשאר המינין וכו' עכ"ל הר"ן ז"ל שם. וזהו נמי כוונת הראב"ד ז"ל בהשגה שם שכתב כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים והעלינו שהוא פסול כסתם מתני' ודברי ר' טרפון שאמר אפי' שלשתן קטומין כשר ענין אחר הוא ולא שנקטם ראשו והכל ברור בחיבורנו ומקום הניחו לי מן השמים עכ"ל והנה בחבורו הנקרא תמים דעים בירר הפי' כדברי בטל המאור ז"ל ולאחר אלו דברי שבח והלול שמענו ולא נבין דאם פירוש דליות לפי פירושם של הראב"ד ובעל המאור דלא מלשון המדלה בגפנים הוא וכן לא מלשון דליות המוזכר במנחות שהבאתי בפנים הוא אלא מלשון המדל בגפנים דמסכת פיאה הוא שעוקר ועושה דלדול כמו שהוזכר שם וכאן נמי שקוטם אותן הבדים דלא הוו תלתא בחד קינא המפסיקין בקני ההדס וא"כ מאי האי דמפרשינן לפלוגתייהו דר ישמעאל ור' טרפון לר' ישמעאל לא סבור קטום הדר ור' טרפון סבר קטום הדר כדקאמר הכא בהסוגיא ואם קטומין דמתני' שקוטמין הבדים המפסקין בקני הדס ואותן הן ממיני הדס שוטה פשיטא דזה הדר והדר הוא ומי לא יודה בזה שזה תיקון הוא שיהא כל ההדס לפי שיעור תלתא תלתא בחד קינא ולא יפסיק בדין של הדס שוטה ביניהן והיאך שייך פלוגתא בזה ועוד הא בהדיא מיייתי בפסיקתא בברייתא דערבי נחל שיהו דליות וכמו שהבאתי בדבור דלעיל דמשמע דלישנא דדליות למעליותא הוא והיינו שע"י שקוטמין ראשן כדי שיתרבו הענפים ויתגדלו נקראין דליות ואין זה אם קוטם הבדין שעולין באמצע הקנה. הרי דפירושם מיפרכא היא וכן הרא"ש ז"ל כתב בזה דמה שחילקו בעל המאור והראב"ד ז"ל בין נקטם ראשו לנקטם דהכא פירושם רחוק מן הדעת. (וכתב עוד שם בענין מה שפסק הרמב"ם ז"ל אם רצה להוסיף בהדס מוסיף ונוי מצוה הוא אבל שאר המינין אין מוסיפין ואין גורעין מהן ואם הוסיף או גרע פסול וכתב על זה ואיפכא מסתברא דבהדס כתיב מנינא וענף עץ עבות ובערבה כתיב ערבי שתים אבל כל מה שמוסיף בכלל ערבי הוא. ואם שיש ליישב קושיא זו אלא שכבר סיים שם וחכמי פרובינציא הקשו עליו וחזר בו והכשיר הכל) סוף דבר נראה שהיותר נכון הוא פי' הרמב"ן ז"ל והיינו דקאמר שתי דליות ואחת שאינה קטומה כלומר אפי' נוטל הוא שתים מאותן שנקטם ראשן כדי להתגדל ועדיין לא גדלו והאחת היא שאינה קטומה ראשה כלל ועלה קאמר ר"ע אפי' שלשתן קטומין ואיפסקא הלכתא כר' טרפון:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף