מראה הפנים/סוטה/ט/ז

מראה הפנים סוטה ט ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני דבית רבי כן. גרסינן כמו דגריס בכל דוכתי בהאי מימרא דגידול וכבר כתבתי מזה ביבמות פט"ו ה"ו במראה ד"ה תני דבית ר' וכן לעיל פ"ו ה"ד דהרמב"ם ז"ל לא פסק בפי"ב מהל' גירושין כהא תנא דבית ר' דכלישנא קמא דר' נחמיה בבבלי אתי ומכח האי קושיא וניתני כו' אלא פסק כמסקנא דהכא וכלישנא בתרא דרבי נחמיה דשתי נשים כעד אחד דמיין וכיון שהורע כח שתי נשים לגבי עד כשר ה"נ הורע כח אשה אחת לגבי עד כשר ואפי' באת אשה מעיקרא ואמרה מת ואח"כ בא עד כשר ואמר לא מת ה"ז לא תינשא כדכ' שם הלכה כ"א והכא ובהל' סוטה לא כתב מזה כלום דסמיך אדהתם ואזלא חמיהת התוי"ט דלעיל פ"ו במתני' ד'. ודע דהרמב"ם מחלק כאן בהא דאמרינן דעד אחד אומר ראיתי את ההורג ואחד אומר לא ראית דעורפין מספק והיינו דווקא בשבאו שניהם כאחת כדפרישית במתני' וזהו דווקא בעד ועד כשר אבל באשה ואשה בין שבאו שתיהן כאחת בין שבאו זו אחר זו היו עורפין כמו שביאר פ"ט שם הלכה י"ד. והקשה התוי"ט דאמאי לא מחלק כן בפי"ב מהל' גירושין ולא עוד אלא שהה"מ כתב שם עליו וז"ל וה"ה לאשה אומרת מת והתורוה להנשא על פיה ואח"כ באה אשה אחרת ואמרה לא מת לא תצא מהתירה הראשון וזה מוסכם ע"כ (ומבואר הוא בהדיא כן בדברי הרמב"ם שם הלכה י"ט שכתב באו שניהם כאחד זה אומר מת וזה אומר לא מת אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת ה"ז לא תנשא. הרי דדווקא דבאו שניהם כאחת אפי' באשה ואשה) ואין לחלק דהתם בהתירוה דהכא נמי בעינן שהבית דין הורו על פיה שלא תיערף וכמ"ש בשם התוס' בענין עדות סוטה בפרק ו' וצ"ע עכ"ל ואפשר לומר לדעת הרמב"ם ז"ל דשאני ליה בין עדות אשה לעדות סוטה ועגלה ערופה וטעמא מדחזינן דעד אחד בעדות אשה מדרבנן הא דנאמן והקלו חכמים בה משום דמילתא דעבידא לגלויי היא א"נ משום דאשה גופה דייקא והילכך כל עדות שוין בה מטעם זה וכדכתב הוא ז"ל בסוף הלכות גירושין אל יקשה בעיניך שהתירו חכמים הערוה החמורה בעדות אשה או עבד כו' כדי שלא ישאירו בנות ישראל עגונות וכן הוא נמי בהכחשם גבי פסולי עדות דבזא"ז הכחשה דבתרה לאו כלום הוא כשהתירוה בעדות הראשונה מהאי טעמא אבל בעדות סוטה ועגלה ערופה דעד אחד מדאורייחא הוא דמהימן כדדרשינן ועד אין בה כל עדות כו' וכאן מלא נודע וגו' והיינו בעד כשר אלא דחכמים ראו להתיר גם בפסולי עדות משום דבסוטה איכא רגלים לדבר ובעגלה ערופה כנודע הוי וכל זה דווקא בדליכא הכחשה אבל היכא דמכחישות זו את זו לא ראו חכמים בכה"ג להשוות פסולי עדות לעד כשר בזא"ז דנימא בהו הואיל והאמינה כו' הילכך כל היכא דאיכא הכחשה בפסולי עדות אכתי הדבר בספק הראשון עומד והיו עורפין וכן בסוטה היתה שותה וזהו דהרמב"ם ז"ל בהלכות סוטה גכי הכחשה לא כתב שם אלא בא עד אחד כשר ואמר נטמאת כו' דהשווה דין עדות סוטה לעדות עגלה ערופה בכה"ג דשוין בטעמן הן וחלוקין מדין עדות אשה זהו הנלע"ד בזה:

היך עבידא שתי נשים ואשה אחת גרסינן וכן הוא בכ"מ. ולפי גירסת הספר אפשר לפרש כפירוש המרדכי ביבמות לפי גירסתו שם דקושיא היא היך עבידא שתי נשים ואיש אחד עשו אותן כשני אנשים ועד אחד בתמיה ומשני הדא דאת אמר באשה ונשים כו' והיינו הך ועיין לעיל ביבמות שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף