מראה הפנים/נזיר/ט/ה

מראה הפנים נזיר ט ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כיני מתניתא ר"נ פוטר וחכמים מחייבין שרגלים לדבר. כן פירש הרמב"ם ז"ל כמ"ש בפ"ד מהלכות רוצח הלכה ה' ונ"מ שאין אומדין אותו אומד שני כשהקל כמ"ש שם ועיין בדיבור דלקמן:

חידוש מקרא הוא שיתן. מסוגיא דהכא משמע שאין אומדין אותו אומד שני כשהקל לאומד ממון והלכך צריך טעמא מפני מה הוא נותן והא דקאמר לעיל שני אומדים רבים על אומד אחד האי אומד אחד לאו דוקא שאמדוהו אלא כלומר שראינו אותו שהקל וכיון שאח"כ הכביד ומת רגלים לדבר שלא הקל זה מתחלה מן מכה זו. ובבבלי פרק הנשרפין דף ע"ח גבי פלוגתא דר"ל ורבנן קאמר אמדוהו למיתה והקל ממה שהיה אומדין אותו אומד שני לממון ואם לאחר מכאן הכביד ומת הלך אחר אומד האמצעי דברי רבי נחמיה וחכמים אומרים אין אומד אחר אומד. ומשמע שם מפירוש רש"י ז"ל דגם לחכמים אומדים אומד שני לממון כשהקל אלא שאין הולכין אחר אומד הזה כיון שהכביד ומת ולא חשיב כיוצא מב"ד זכאי באומד השני ע"ש אבל הרמב"ם בפ"ד מהלכות רוצח שם כתב וז"ל אמדוהו למיתה והקל ממה שהיה ולאחר מכאן הכביד ומת הרי זה נהרג ואין אומדין אותו אומד שני כשהקל שרגלים לדבר ע"כ וזהו לפי פירושו שרגלים לדבר אליבא דרבנן קאי כדקאמר הכא והיינו דקאמר אין אומדין אומד שני לומר שאע"פ שהקל מ"מ הואיל ולא הקל לגמרי כדכתב שם בתחלה שצריך שנתרפא רפואה שלימה והלך ברגליו כו' רגלי' לדבר איכא שעדיין מסוכן מחמת מכה הוא ואם הכביד ומת חייב והכי מפרש נמי להא דחכמים אין אומד אחר אומד שאין אומדין עוד אומד שני ולפ"ז אם אמדוהו אומד שני לממון כשהקל אפשר לומר לדעתו ז"ל שפטור הוא שהרי יצא מב"ד זכאי והוי כמו אמדוהו בתחלה לחיים ומת דודאי פטור הוא אפילו לרבנן כדקאמר התם שאע"פ שאומד בטעות היה מפני שיצא מב"ד זכאי דמאי שנא כך נלע"ד לפי כוונת דבריו ז"ל וכדמשמע מהאי תלמודא והכ"מ לא ביאר שם כל הצורך:

ואת שאינו מתכוין על המתכוין. זהו כדדריש שם דף ע"ט אליבא דרבנן דס"ל נתכוין להרוג זה והרג את זה חייב אבל אליבא דר"ש דס"ל פטור ופסק הרמב"ם שם כוותיה ומשום דאזלא שיטתו כתנא דבי חזקיה שם וכדמסיק בסוגיא דאלו נערות והאי קרא אתא דחייב לשלם דמי ולדות לבעל אע"פ שלא נתכוין לאשה כדכתב ריש פ"ד מהל' חובל. ונראה דה"נ גרסינן למאי דמסיק כמה דתימר תמן חידוש מקרא הוא שיתן דמי ולדות וכא חידוש מקרא כו' וגי' הדפוס שבכאן דמי העבד ודאי טעות הוא דלא שייכא למילף מהתם וכן דמי היד כדגריס בהנשרפין לא שייכא ברישא אלא ולדות גרסינן והכא נמי חידוש מקרא הוא שיתן דמי היד:

הדרן עלך העכו"ם אין להן נזירות וסליקא לה מסכת נזיר
בס"ד בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף