מראה הפנים/מכות/א/ג

מראה הפנים מכות א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והוא שנהרג אבל אם לא נהרג לא. דברי ר' בא בר ממל הם דברי ר' אבהו דהתם דף ה' ע"ב דפריך שם ואי איסטטית היא זו אפי' כת ראשונה לא תיהרג אמר ר' אבהו שקדמו והרגו ופריך מאי דהוה הוה אלא אמר רבא ה"ק אם אינה אלא בת א' נהרגת אי איכא טפי אין נהרגין הא בלבד קאמר קשיא. והש"ס דהכא לא ניחא ליה לפרש כפירושא דרבא משום האי קושיא דהא בלבד קאמר וכדמסיים הדא היא דתנינן וכו' ומאי דפריך לר' אבהו מאי דהוה הוה לא חש לה האי ש"ס להאי קושיא והשתא אין בין שתי הסוגיות אלא בענין פירושא דסיפא דמילתיה דר' יהודה דלש"ס דהתם ניחא ליה לפרש כפירושא דרבא ואע"ג דאסיק בקשיא וש"ס דהכא ניחא ליה לפרש כפירושא דר' אבהו ואע"ג דגם על האי פירושא ע"כ מיבעי לאסוקי בקושיא מאי דהוה הוה אבל בעיקר פירושא דאיסטטית שוין בה דמפרשינן להא דקתני באו אחרים וכו' היינו שאותה הכת בעצמה הזימה לכל הבאים להעיד כפי' רש"י ז"ל וכפי' הרי"ף ז"ל והיינו דמקשי ואי איסטטית היא אפי' כת ראשונה לא תיהרג וכדמכריח הרי"ף ז"ל להאי פירושא דעולה לפי המסקנא דהתם לר' יוחנן בטעמיה דמילתיה דר' יהודה דאמרי' אטו כולי עלמא גבי הני הוו קיימי וא"כ שמעינן דשני עדים בלבד הוא דמוזמי לכל מאן דאתי ומסהיד על זה האיש שהרג את הנפש ולא כפירושא דמפרשי קמאי דמתני' בזוממי זוממין מיירי דהני מזמי להני והני מזמי להני ועוד דהא ת"ק כולם יהרגו קאמר ואי ס"ד הני מזמי להני והני מזמי להני אמאי כולם יהרגו הא לא מיחייב קטלא אלא מאן דקיימא עלי' הזמה בלחוד. והרמב"ן ז"ל בחידושיו המליץ ורצה לחזק פי' הראשונים והא דקתני כלן נהרגין היינו לאותן שהזמה חלה עליהן והביא ראיה לפירושם מהתוספתא דפ"ק דמכילתין מעידין אנו באיש פלוני שהרג את הנפש ובאו אחרים והזימום הנדון פטור וכת הראשונה חייבת ובאו אחרים והזימום הנדון חייב כת הראשונה פטורה וכת השנייה חייבת כת אחת נכנסת וכת אחת יוצאה אפי' מאה כלן חייבין (ובגי' שלפנינו פטורין וט"ס הוא) ר"י אומר איסטטית היא זו ואינה נהרגת אלא כת ראשונה בלבד. והאריך שם ובסוף דבריו סיים זה השגתי לפי דעתי לתקן בו דברי הראשונים ויודע אני ומכיר שהצעתה של שמעתתא כדברי האחרונים אבל הסיוע שמצאתי להם להתוספתא הזקיקני לזה עכ"ל אבל הריטב"א ז"ל קיים פי' הרי"ף ז"ל וכתב שהתוספתא משבשתא היא. וזהו דטעמיה ופירושא דמילתיה דר' יהודה א"א להולמו לפי התוספתא אבל מילתיה דת"ק לדינא קושטא הוא דהיינו זוממי זוממין. וכן הרמב"ם ז"ל פסק בפ' כ' מהל' עדות הל' ה' כת"ק דמתני' וכפי' רש"י והרי"ף ז"ל ובהל' ו' כתב דין דת"ק דהתוספתא וא"צ לפרש דדעתו היה ששתי החלוקות בכלל פירוש דברי המפנה כמ"ש שם הכ"מ אלא דהחלוקה שניה מדברי התוספתא ודין אחר הוא ובפי' דמתני' לא שייכא כלל:

היו עומדין ומעידים עליו שהרג את נפש בלוד וכו'. האי בעיא אי אפשר לפרשה בענין אחר אלא כדפרישית בפנים שהרי ההורג אינו נהרג קאמר והעדים וכו' ואי בזוממי זוממין אמאי אינו נהרג אלא ע"כ בדאיכא הכחשא בהמזימין מיירי והרמב"ם ז"ל לא הזכיר מזה כלום ואפשר דאגב פשיטות הדין לא הוצרך מלכתוב זה דהיכא דאלו המזימין מכחישין זו אח זו א"כ לענין העדים ודאי שאין לדונם בדין עדים זוממין ולענין ההורג נמי אין להרגו מספק דעכ"פ הוזמו עדיו והרי הוא בכלל דין עדות המוכחשת שזכר בפ' י"ח. ויש לפרש דהא דקאמר ההורג וכו' לאו מהבעיא דרבי בון הוא אלא פשיטותא דר' זעירא הוי שפשט לו כן דמספק אין אנו יכולין לדון לא לההורג ולא להעדים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף