מראה הפנים/מגילה/א/ג

מראה הפנים מגילה א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעון קומי ר' זעירא וכו'. מבואר היטב בפנים להשקלא וטריא דהכא בכל הסוגיא וע"פ התוסכתא ולא נחית בהש"ס דילן למישקל ולמיטרי כל כך לא בענין הבעיא ראשונה בחל י"ד בע"ש ולא בענין הבעיא השנייה בחל בשבת אלא דקאמר בתחלה בדף ד' ע"ב מתני' הני אי רבי אי ר' יוסי וכו' ובתר הכי מייתי ברייתא תניא חל להיות בשבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בע"ש ומוקפות חומה למחר רבי אומר אומר אני הואיל ונדחו עיירות ממקומן ידחו ליום הכניסה וזהו כסתמא דמתני'. והרמב"ם פסק כת"ק דהאי ברייתא שכתב שם חל יום י"ד להיות בשבת בני עיירות מקדימין וקורין בע"ש וכו' והשיג הראב"ד דזהו דלא כמסודרת במשנה ונתן הה"מ טעם לדפסק כת"ק דהברייתא משום דרב קאמר הכי פורים שחל להיות בשבת ערב שבת זמנם ומסיק לאפוקי מדרבי דאמר הואיל ונדחו עיירות ממקומן ידחו ליום הכניסה הא קמ"ל דע"ש זמנם היא וכ"ש לדידן דאין לנו עכשיו יום הכניסה שקורין בע"ש וזה ברור עכ"ל. ועם כל זה אכתי קושיית הראב"ד במקומה עומדת דהיא גופה קשיא מפני מה הכריע לפסוק כרב נגד סתמא דמתני' דאתיא כרבי וכן פסק הש"ס הכא דלבתר דשקל וטרי בהא קאמר היך עבדין עובדא אמר ר' יוסי לית אפשר ואין אפשר כמתניתא וכדפרישית ומבואר בדבור דלעיל בהא דקאמר לית אפשר וכו' ומיהו לעובדא פסק הלכה כמתני' היא והנראה דברירא דמלתא כך היא דבאמת הא דתנינן מקדימין ליום הכניסה לא שייכא כלל בזמן הזה וכמו שדקדק הרא"ש על הא בפירוש רש"י בההיא דרב שלא בזמנה אין קורין אותה אלא בעשרה שפירש כגון בני כפרים שמקדימין ליום הכניסה וכתב הרא"ש על זה ואע"ג דבימי רב ליכא להך הקדמה דאין קורין אותה אלא בזמנה פלוגתא דבזמנה אשמעינן דלרב בזמנה קורין אותה ביחיד ורב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה אין קורין אותה אלא בעשרה ויש מפרשים שלא בזמנה כגון שחל י"ד להיות בשבת לבני עיירות ובע"ש לבני כרכין עכ"ל. והשתא נימא דהרמב"ם היה מפרש כהי"מ דלא איירי רב אלא בזמן הזה ושלא בזמנה היינו שחל י"ד בע"ש לבני עיירות וכו' והן הן ממש דברי הרמב"ם בכל זו הפסקא וא"כ לא תיקשי מסתמא דהמתני' ומפיסקא דהכא דפסק כהמתני' משום דבזמן שהיה נוהג הקדמה איירי וראה והתבונן בסידור דברי הרמב"ם בפרק הזה דמתחלת הפרק עד הלכה ט' בזמן הקדמה מדבר ומהלכה ט' ואילך שכתב בד"א שמקדימין וקורין ביום הכניסה בזמן שיש להם לישראל מלכות אבל בזמן הזה אין קורין אותה אלא בזמנה וכו' ומכאן ולהלן לא תמצא שמדבר אלא מיום י"ד וט"ו עד סוף הפרק והנה זה אמת ונכון הדבר שלא פסק נגד הסתמא דהמתני'. ובהא דאמרן ניחא נמי האי סוגיא דהתם בדף ה' ע"א בענין זה דמייתי פלוגתא דרב ודרב אסי מגלה בזמנה וכו' ופריך אהא דאמר רב שלא בזמנה בעשרה ומי אמר רב הכי והאמר רב יהודה משמיה דרב פורים שחל להיות בשבת ערב שבת זמנם ומתמה ע"ש זמנם והא שבת זמנם היא אלא לאו ה"ק שלא בזמנם כזמנם מה זמנם אפי' ביחיד אף שלא בזמנם אפי' ביחיד ומשני לא לענין מקרא מגילה בעשרה בשלא בזמנה אלא מאי ע"ש זמנה לאפוקי מדרבי וכו' כמו שהבאתי לעיל והנה לכאורה קשה על לישניה דהש"ס דקאמר לאפוקי מדרבי והא נמי לאפוקי מסתמא דמתני' היא ולפחות הו"ל למימר לאפוקי ממתני' דלא אתיא אלא כרבי וקמ"ל כת"ק דהברייתא ולמאי שאמרנו ניחא דלא מצי למימר לאפוקי ממתני' משום דלא פסיקא לן למימר דמתני' אף בזמן הזה איירי דאיכא למימר דהמתני' לא איירי אלא בזמן שמקדימין היו לימי הכניסה ורב לא איירי אלא בזמן הזה אבל אדרבי ודאי פליגא היא דרבי נמי לאחר החרבן היה ואין מלכות לישראל ושוב אין הקדמה נוהגת לדידן. ואדרבי בהאי מילתא גופה לא קשיא מאי האי דקאמר ידחו ליום הכניסה הרי כבר אינה נוהגת הקדמה בזמנו דהא לאו מילתא היא משום דאיכא למימר דרבי ס"ל לדידיה בהאי דר' יהודה דמשמע מדקאמר אימתי במקום שנכנסין בשני ובחמישי וכו' דאפילו בזמן הזה מקדימין ליום הכניסה וכדדייק הש"ס התם בריש מכלתין ורמי דר' יהודה אדר' יהודה דברייתא דקאמר אימתי בזמן שהשנים כתיקונן וישראל שרויין על אדמתם אבל בזמן הזה וכו' אין קורין אותה אלא בזמנה ודברי רבי כר' יהודה דמתני' וכדיוקיה דהש"ס שאפילו בזמן הזה מקדימין ולדידן לא קי"ל הכי דאע"ג דרב אשי מוקי להך ברייתא כר' יוסי בר' יהודה היינו כי היכי דלא תיקשי דר' יהודה דמתני' אדר' יהודה דברייתא אבל לקושטא דמילתא לא פליג אדר' יוחנן התם בלישנא בתרא דקאמר נמי כר' יוסי בר' יהודה דבזמן הזה אין קורין אותה אלא בזמנה ומזה נתברר לן פיסקיה דהרמב"ם נמי בהא דבעיקר הדין בזמן שהקדמה היתה נוהגת פסק כר' יהודה דמתני' דבמקום ובזמן שנכנסין בב' וה' בעינן כדכתב שם בהלכה ה' שמדבר ממנהג זמן הקדמה דכל מקום דאמר ר' יהודה אימתי לפרש הוא דקאמר אבל בענין זמן הזה לא פסק כהאי דיוקא דמדייק התם מדברי ר' יהודה דאפילו בזמן הזה אלא כהאי לישנא בתרא דרבי יוחנן וברייתא דר' יוסי בר' יהודה מסייע ליה כדקאמר שם תניא נמי הכי ורב אשי נמי לא פליג לדינא אלא לענין אוקמתא דברייתא הוא דקאמר וכדאמרן. ובזה הכל ניחא בס"ד. ובענין פירושא דהרמב"ם דמפרש להא דקאמר אבל בזמן הזה היינו שאין מלכות לישראל יתבאר לקמן סוף הלכה ד' ע"ש:

כל שאמרו ידחה ממקומו ובלבד בעשרה. זהו מסייעא להו להי"מ שהובא בדבור דלעיל דהא דקאמר רב בבבלי מגילה שלא בזמנה בעשרה היינו אם חל י"ד להיות בשבת לבני עיירות ובע"ש לבני כרכין וכן היה מפרש הרמב"ם וכמבואר הכל לעיל. ובענין בזמנה לא מתבאר מהכא והתם פליגי רב אמר בזמנה אפילו ביחיד ורב אסי אמר אף בזמנה בעשרה. וכבר הסכימו רוב גדולי הפוסקים להלכתא כרב התוס' וכן הרי"ף והרמב"ם ז"ל וכמובא בספר המלחמות ואין להאריך בזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף