מראה הפנים/מגילה/א/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ר' יוסי לית כאן חל להיות בשני וכו' דצומא רבא בחד בשובא. בפ"ק דע"ז בהאי תלמודא בסוף הלכה א' פלוגתא דתנאי היא דקאמר התם על הכתוב בנחמיה וביום עשרים וארבעה לחודש השביעי נאספו בני ישראל וכו' אין נימר דהוה בשובתא לית יכיל דאת מחשב ואת משכח צומא רבא בחד בשובא ודחי לה התם וקאמר ומה בה ולית ר' חנינא מיקל למאן דמעבר ליה מן אתריה. ומשמע נמי התם דהמסקנא כר' חנינא ואין מעברין החדש מפני הצורך דאף דאיקלעו תרי שבי בהדדי לית לן בה אלא דמסוגיא דהבבלי דר"ה בפ"ק לא משמע הכי. ובענין הדחיות אם היו נוהגין אף בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה דמחולקין בזה רש"י ותוס' בריש פרק תמיד נשחט כבר כתבתי לעיל בריש פ"ד דר"ה דיש ראיה לדעת רש"י ז"ל דאז לא היו משגיחין על הדחיות והבאתי שם לדברי הרמב"ם בקידוש החודש דאין לנו דעת מוחלטת מדבריו בזה שכתב בפ"ג מהלכות קידוש החודש בהלכה י"ז ואם הוצרכו ב"ד להניח וכו' וזה הוא שאמרו מעברין את החודש לצורך ויש מן החכמים מי שחולק בדבר זה וכו' והוסיף עוד וכתב יראה לי שאין מחלוקת החכמים בדבר זה אלא בשאר החדשים אבל אם באו העדים בניסן ובתשרי וכו' מקבלין עדותן וכו' שאין מאיימין על העדים שהעידו על החודש שנראה בזמנו כדי לעברו. וממתני' דהכא ראיה גדולה לדעת רש"י ז"ל דהרי סתמא דמתני' בפשיטות קתני חל להיות בשני חל להיות בשבת ולא פריך עלה בש"ס דילן מידי א"כ על כרחך דבזמן שהיו מקדשין ע"פ הראייה לא היו משגיחין על הדחיות וכן נמי מוכח מכאן דעת הרמב"ם בזה כדעת רש"י שהרי כתב בפ"א מהלכות מגילה בהלכה י"ד כיצד יום י"ד שחל להיות בשבת וכו' והרי כשחל י"ד בשבת א"כ יה"כ בע"ש וכדקאמר הכא אלא דכל זה מיירי כשהיו מקדשין ע"פ הראייה ועבדי תרי שבי בהדדי וכדמוכח מהרבה מקומות בהש"ס וכן שנינו בברייתא פ"ד דתענית דף כט ע"ב חל ט' באב להיות בערב שבת וכו' ולפי סדר הקביעות שלנו א"א להיות חל ט' באב בע"ש ואין זה אלא בזמן שהיו מקדשים ע"פ הראייה ולא היו נוהגין הדחיות וכדמסיק וקאמר נמי הכא לקמן ואין אפשר עבדינן כסתמא דמתניתא וכדפרישית דהאי אם אפשר אזמן שהיו מקדשין ע"פ הראייה קאמר ומעתה אין לנו להאריך כמבואר בהדיא. ומזה קשיא לדברי התוספות ריש תמיד נשחט המוזכר ובענין מ"ש הרמב"ם בזה שהעיירות קורין בע"ש ודלא כבמתני' עיין בדבור דלקמן:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף