מראה הפנים/כלאים/ו/ג

מראה הפנים כלאים ו ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משלשה ועד ארבעה היא מתניתא. מפשטא דהאי שמעתתא משמע דאהא דתנינן ואם הביא לא קידש קאי כדפרישית בפנים דאלו לכתחילה סתמא קתני לא יביא זרע אל תחת המותר משמע דבכל מקום של תחת מותר האפיפירות אסור לזרוע לכתחילה ומיהו אף דמפרשינן דאדיעבד קאי קשה מאי האי דקאמר להאי שיעורא משלשה וכו' דודאי אין לפרש על ההרחקה מעיקר הגפן המודלה שהרי אף לגפן יחידית צריך הרחקה ו"ט ואפי' תימא כר"ע דפסק רב לעיל הלכתא כוותיה דס"ל עבודת גפן יחידית ג"ט מאי עד ארבעה דנקט לכך נראה דהאי סוגיא מיתפרשא אתחת העלין והשריגין של אותו מקצת האפיפירות שהדלה עליה דלקמן בסוף פרקין פלוגתא היא גבי פרח היוצא אם תחת העלין אוסר ומקדש או לא וה"ה כאן בענין האפיפירו' וקאמר חזקיה הכא דג"ט הראשונים ממקום התפשטות העלין על האפיפירות ודאי כסתום הוא דעד ג"ט כלבוד דמי ולכ"ע אוסר ומקדש אלא שצריך שיהא משלים מג' ועד ארבעה ומארבעה ולמעלה נחת הוא לה התנא דמתני' לדינא דקתני והאי עד היכן וכו' אלכתחילה הוא דמיתפרשא כדפרישית בפנים והשתא למסקנא דסוף פרקין דקא"ר יוסי דכל שתחת העלין אסור ומקדש אין למדין אנו כלל מסוגיא דהכא אלא דלכתחילה לא יביא זרע תחת כל המותר שמא ימשכו העלין והשריגין על הזרעים ומה שהוא תחת העלין והשריגין אסור ומקדש ועיקר הרבותא דמתני' דאף במקום שלא באו העלין והשריגין לכתחילה לא יביא זרע לשם כדאמרן וזהו דעת הרמב"ם ז"ל בדין זה כמבואר בדבריו בפ"ו בהלכה י"א וי"ב ונלמד ממסקנא דסוף פרקין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף