מראה הפנים/כלאים/ו/א

מראה הפנים כלאים ו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

איזהו עריס. מבואר בפנים דין עריס לפי פי' הרמב"ם בחיבורו פ"ח מכלאים בהלכה ג' שהמדידה היא ד"א מהגדר ולחוץ למאי דקיי"ל כב"ה ולא כמ"ש בפי' המשנה שהוא כפי' הראב"ד בהשגות שם שהמדידה היא מן הגדר ולפנים במקום שהגפנים נטועים וטעם שחזר בו הרמב"ם מדבריו בפירושו מבואר הוא דגירסתו בהסוגיא כגי' הספר אשר היא לפנינו גבי היו שתי אמות וכו' מ"ד מעיקר הגדר מושחין אסור עד שתי אמות אחר ולא כגי' הראב"ד דגריס בהיפך וכל זה מבואר הוא ועיין עוד לקמן ד"ה מה ביניהן דמוכרחת היא הגי' שלפנינו והיא גי' הרמב"ם מיהו בענין קושיית הר"ש לפי פי' זה דא"כ הו"ל מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ואמאי לא תני לה בעדיות ותירץ הכ"מ והתי"ט הביאו דיש לומר דשאני הכא דפליג ר' יוחנן בן נורי ואמר טועין כל האומרין כן הרבה יש לדקדק על תירוץ זה וכי לא אשכחן דתני לה התם בכה"ג דהא בפ"ה דעדיות קחשיב מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה אליבא דר"א דקאמר הכי גבי ד' אחין שנים מהן נשואין לשתי אחיות וכו' ר"א אומר בש"א יקיימו ובה"א יוציאו ובפ"ג דיבמות שקיל וטרי בהא ואפכינן לה התם ונהי דלענין הלכתא קיי"ל כב"ה ואליבא דר"א כמו שפסק הרמב"ם בפ"ז דיבום משום דסתם מתני' היא כן ע"ש איך שיהיה אכתי קשיא למה לא חשיב דינא דמתני' הא הלכה כת"ק אליבא דב"ה לגבי ר' יוחנן בן נורי וכי עדיפא הך דד' אחין דג"כ פליגי בה אי ב"ה מחמירי או לא ואפ"ה קא חשיב לה והתירוץ הנכון הוא כאן דהיינו טעמא דלא תני לה בעדיות דהא אשכחן בהאי דינא דמתני' נמי מחומרי ב"ש ומקולי ב"ה כדאמר לקמן בהדיא בחלוקה הראשונה תיפתר שהיו הכריתין נתונין מקצתן וכו' מ"ד מעיקר הגדר מושחין מקום שהחוט כלה אסור והשאר מותר א"כ ש"מ דלאידך מ"ד והיינו ב"ש דס"ל שאסיר במקום המותר להאי מ"ד והיינו ב"ה וכמו שבארתי בפנים דהאי חלוקה בעריס המעוקם מיתפרשא עיין לקמן ותמצא מבואר ואין לדרש בענין אחר וא"כ נהי דבעריס המכוון ב"ה מחמירי טפי בערים המעירת מיהת ב"ה מקילי טפי ואיכא למימר כי איתשיל להך מילתא איתשיל דהו"ל מקולי ב"ה ומחומרי ב"ש והלכך לא תני לה בעדיות כדאמרינן האי שינויא בפ' יום הכיפורים ובכמה וכמה דוכתי בהש"ס וזה ברור הוא:

בעריס מעוקם שנו. הר"ש פי' זה נכנס וזה יוצאי וראיתי בפי' הראב"ד בפ"ב דעדיות במתני' ג' דברים א"ר ישמעאל שמביא מקצת מהסוגיא דהכא ועל בעריס המעוקם כתב שם כלומר שהוא גם שמם שע"י עקימה תרתי מתבלען והכי איתא התם עכ"ד בזה וכוונתו ז"ל להא דאמרינן לעיל בריש פ"ד סוף הלכה א' דמייתי להא דעריס המעוקם וקאמר ע"י עקימה תרתי מיתבליון עיי"ש ותראה דענין אחר הוא ולא מתפרש אלא על תרתי אמות שהן מתבלעין מן הצד ולא נחשבין לעבודת הכרם כדבעי למימר התם אליבא דב"ש ולא מתפרש על הגפנים והפי' שפירשתי בפנים שמעוקם הוא ואמצעיתו הוא בצד הגדר אבל הצדדין יוצאין להלן חוץ להגדר מוכרח הוא בעצמו מהא דלעיל דקאמר תרתי אמות מתבלעין ומוכרח עוד מהא דהכא לקמן בדברי ר' יונה וכמו שבארתי בפנים דחלוקה ראשונה דר' יונה בעריס מעוקם מיירי והיינו דקאמר מקצתן בתוך ד'א ומקצתן תוץ לד"א וכו' ע"ש:

מהו לזרוע בין הגפנים וכו'. הכא פשיט לה ממוקשה ולעיל בפ"ג שם בעי במוקשה ופשיט לה מגפנים ויש לומר דבתרווייהו פשיטא ליה להש"ס לאיסורא ונקט הכא בהאי לישנא כלומר כי היכי דפשטיין לעיל מוקשה מגפנים וא"כ מאי תבעי לך בגפנים דודאי אסור כהאי דאמרינן לעיל דמוקשה נמי נלמד מגפניה:

מה ביניהון וכו'. מכאן קשה הוא לגי' הראב"ד בהשגות דגריס בהא דקאמר לקמן בחלוקה שנייה היו שם שתי אמות וכו' בהיפך דלמ"ד מן הגדר אינו אסור אלא אמות וכו' וא"כ מה זו שאלה מה ביניהן וכי לא ידע סתמא דהש"ס דאם המדידה לשדה מצד הגפנים דטובא איכא בינייהו עד שבא ר' יונה וקאמר תיפתר וכו' ולאשמעינן להאי מילתא מה דמבואר מפשטא דפלוגתייהו במתני' אלא ודאי דע"כ דלא מסתבר ליה כלל להש"ס דפליגי בבא לזרוע בצד הגפנים דבהא פשיטא ליה דלכ"ע צריך להרחיק ד"א דהא כרם גמור מחשבת לי' לכ"ע אליבא דת"ק דמתני' וכי פליגי בבא לזרוע מאחורי הגדר ולא שייך כאן לומר דהגדר מפסיק הוא מכיון דשריגי הגפנים מונחין הן ע"ג הגדר והיינו דבעי מה ביניהון דאם הגפנים סמוכין לגדר הן א"כ לא שייך לומר דפליגי בדבר מיעוט כזה כדפרישית בפנים ועלה קאמר ר' יונה שפיר תיפתר וכו' כלומר דמשכחת לה דאיכא ביניהו אף בשהגפנים המוכין להגדר והיינו בערים מעוקם וכדפרישית בפנים ולישנא דמקצתן בתוך ד' ומקצתן חוץ לד' דייק הכי וא"כ בחלוקה זו ב"ש לחומרא וב"ה לקולא והדר קאמר דפליגי נמי באם היו שתי אמות וכו' והיינו בערים המכוון ובחלוקה זו ב"ש לקולא וב"ה לחומרא כמבואר הכל בפנים ומוכרח הוא מלישנא דהש"ס כי דייקת לה ובזה תמצא מבואר דמוכרח הוא גי' הרמב"ם כגי' אשר לפנינו וכפירושו בחיבורו בדין הערים ותמצא מתורצת קושית הר"ש דאמאי לא תני לה בעדיות גבי מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה כאשר זכרתי מזה לעיל בריש הלכה עיי"ש:

הוון בעיין מימר מ"ד מעיקר הגפנים מושחין ניחא וכו'. מהאי דקאמר הכא מוכרח הוא כפי' הראב"ד בזה בעדיות פ"ב שפי' להאי דגינה מוקפת ערים שמבפנים היא מוקפת כמו שהבאתי לפירושו בפנים וכ"כ בהשגות שם בהל' ז' שכתב הרמב"ם דין דגנה ולפי שיטתו בערים דלעיל וחזר בו מדבריו שבפי' המשנה בעדיות שפי' כפי' הראב"ד ומהא דקאמר הכא אין אותן הכרתין ממעטין ארבע וכו' תיפתר וכו' מוכרח הוא כפי' הראב"ד וכפירוש הרמב"ם במשנה מיהו אנן חזינן שבחיבורו חזר בו בעיקרא דדינא דערים כמו שבארנו לעיל דמוכרח הוא מהסברא ומוכחא להדיא ריש הסוגיא דהכא כן וא"כ לשיטתו הלך גם באלו הדינים דעדיות דר' ישמעאל ולא סמיך אהאי דקאמר הכא בסוף הסוגיא וטעמו דהא דקאמר הכא דשלשתן אמרו דבר אחד אידחי לבסוף דלאו דוקא הוא אלא מסתברא וכו' ואם שזה מטעם אחר הוא כמבואר בפנים מ"מ חזינן מיהת דהש"ס לא מסיק הכי דשלשתן אמרו דבר אחד בדוקא והלכך לא סמיך נמי אהא דנמשך מזה בהא דקאמר הוון בעיי מימר וכו' ולפיכך נמי אף דהלכתא במתני' דידן כת"ק אליבא דב"ה ולא כר' יוחנן בן נורי פסק כר' ישמעאל דעדיות בדין דגנה שלפי שיטתו אינן סותרין זא"ז ודינא דר' ישמעאל לא אתיא כריב"ן וזה מבואר הוא ובדינא דר' יוסי דמתניתין דלקמן הבאתי בפנים לפי' הראב"ד בעדיות שם במקצת בזה דלא פירש כהר"ש במה שרצה הכ"מ שם בהלכה ט' ויתבאר עוד מזה במקומו בס"ד:

הלכה כדברי מי שהוא מיקל בחו"ל. עיין לעיל סוף פרק ד' מה שנתבאר מענין זה בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף