מראה הפנים/יומא/א/ג

מראה הפנים יומא א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

איכן היו מעמידין אותו וכו' אין תימר מבפנים וכו'. סוגיא זו לכאורה קשה היא דקאמר נ"מ בענין טבילה הראשונה דיה"כ נלמד מהא דערב יה"כ דהכא ומה ענין זה לזה ופירשתיה בפנים אלא שצריך ביאור ביותר וזה למאי דגריס בתוספתא פ"ק ומייתי לה בבלי לקמן בפ"ג דף ל' על המתני' אין אדס נכנס לעזרה לעבודה אפי' הוא טהור עד שיטבול וזה לשון התוספתא שאלו את בן זומא מה טעם לטבילה זו אמר להן אם הנכנס מקודש לקודש טעון טבילה הנכנס מחול לקודש אינו דין שיטעון טבילה (ויש שם ט"ס בדפוס) ר' יהודה אומר לא היתה טבילה זו אלא מפני הצורך פעמים שטומאה ישנה בידו מתוך שהולך לטבול נזכר שהוא טמא וחוזר ובא לו ע"כ. וזהו כפירש"י ז"ל שם בהאי דר' יהודה דקאמר סרך טבילה היא זו אין כאן חובה מן התורה אלא לסרך כדי לעלות על לב שאין טבילה אלא לטמאים ולתת אל לבו אם יש טומאה עליו ויזכור טומאה ישנה שיש עליו ושכחה ויפרוש מלבא לעזרה היום עד שיעריב שמשו אחר הטבילה ולא יעבוד היום ופירושו זה כך הוא נראה מלשון התוספתא שאמרו מתוך שהולך לטבול נזכר שהוא טמא וכו'. ולהרמב"ם פי' אחר בדברי ר' יהודה וכדלקמן. ודברי בן זומא דהתוספתא מייתי לה בהאי תלמודא לקמן בפ"ג על המתני' אין אדם נכנס לעזרה וכו' ומשום דקאמר התם לא סוף דבר לעבודה אלא אפי' שלא לעבודה ועלה מייתי להא דבן זומא דלדידיה דעביד האי ק"ו א"כ מסתברא הוא שאפי' נכנס שלא לעבודה צריך טבילה שהרי נכנס מחול אל הקודש. ואפילו בדברי התוס' שהביאו שם לזה וכתבו בד"ה ומה המשנה וכו' דהאי ק"ו לא שייך אלא בנכנס לעבודה דהא מכ"ג ביה"כ הוא דיליף שטעון טבילה מקודש לקודש והרי נכנס לעבוד הוא ומתרצין להא דקאמר הכא לא סוף דבר וכו' דודאי הק"ו אינו אלא בטהור הנכנס לעבוד אלא דמדרבנן הוא דגזרו אפילו בנכנס שלא לעבוד גזירה שמא יעבוד מיהת ילפינן דלבן זומא שפיר הוא דאיכא למימר דאפי' שלא לעבוד גזרו שמא יעבוד אבל לר' יהודה דנכנס לעבוד גופיה גזירה מדרבנן היא א"כ יש לומר דלא גזרו אלא בנכנס לעבוד בלבד אבל בשלא לעבוד לא חששו כלל מכיון שבחזקת טהור הוא. אלא דאיכא לספוקי ולומר לאידך גיסא דהואיל ואיכא למיחש מטומאה ישנה ואסור ליכנס לעזרה חוששין אנו לטובלו דמתוך כך יזכור להטומאה ולא יכנס היום כלל דהא בעי הערב שמש. זהו ספק אחד שיש להסתפק לדעת ר' יהודה ולחומרא בנכנס שלא לעבוד עוד יש להסתפק לדעת ר' יהודה ולפי טעמיה מפני חשש טומאה ישנה א"כ יש כאן סברא לומר דלפעמים אכילו בנכנס לעבוד א"צ טבילה ובמקום דליכא חששא דטומאה ישנה כלל וכגון כ"ג ביה"כ דכל ז' הוא עובד וטביל ועביד הערב שמש ובליל יה"כ אין מניחין אותו לישן והשתא לא משכחת בה ביה"כ חששא דטומאה כלל לא מישנה ולא מחדשה ואפשר דבכגון זה לר' יהודה דלית ליה הק"ו א"כ לא היה צריך טבילה ראשונה דלא שייך כאן טעמיה מפני טומאה ישנה אלו הספיקות שיש לנו להסתפק אליבא טעמא דר' יהודה חדא לחומרא בדשייך חששא לטומאה ישנה א"כ אפילו נכנס שלא לעבוד היה צריך טבילה וחדא לקולא בדליכא חששא דטומאה כלל אפילו בשנכנס לעבוד לא היה צריך טבילה ומדחזינן דעכ"פ צריך חמש טבילות ביה"כ ש"מ דמצד קדושת יוה"כ החמירו והצריכו אף לטבילה הראשונה וזה הכל לדעת ר' יהודה ולטעמיה והשתא נאמר דלדעת תנא דמתני' דפ"ג דקא אמר בהדיא לעבודה יש להסתפק אם לעבודה דוקא קאמר וכדיניה דר' יהודה אבל לא כטעמיה מחששא דטומאה ישנה אלא מפני קדושת העבודה או דנאמר דאית ליה טעמיה דר' יהודה וכד אתינן לטעמיה דר' יהודה יש לנו להסתפק באלו הספיקות שאמרנו אליבא דר' יהודה ולטעמיה. ומזה תבין דסוגיא דהכא דמייתי המתני' דחמש טבילות ולישנא דהמתני' אין אדם וכו' לעבודה מה שיש להסתפק ותליא בספיקא דמתני' דידן אם מעמידין אותו מבפנים ואעפ"י שלא טבל דהא לא קתני מטבילין ומעמידין וא"כ ש"מ דהואיל שלא לעבודה היא א"צ טבילה וא"כ לית ליה טעמא דר' יהודה דהרי היום בערב יוה"כ שהיה ישן בלילה שלפניו ואיכא חששא דטומאה ואפ"ה אינו צריך טבילה הואיל ובחזקת טהור הוא ועכשיו אינו נכנס לעבודה א"כ ש"מ הא דצריך טבילה בעלמא כשנכנס לעבודה לאו מטעמיה דר' יהודה היא משום חששא דטומאה אלא אפי' בזמן דליכא חששא דטומאה צריך טבילה מפני קדושת עבודה וכן טבילה הראשינה של יה"כ אע"ג דליכא חששא דטומאה כלל אפ"ה צריך טבילה מפני העבודה של תמיד אחריה והד' טבילות שלאחריה הן הן מחמת יה"כ או דנאמר דתנא דמתני' פ"ג אית ליה טעמא דר' יהודה וכן תנא דידן ולפיכך מעמידין אותו מבחוץ ולא מבפנים הואיל ולא טבלו משום חששא דטומאה והשתא ביה"כ דליכא שום חששא דטומאה לא היה צריך לטבילה ראשונה ועל כרחך משום קדושת יה"כ הוא וא"כ כולהון החמש טבילות מחמת יה"כ הן הדין פירושא דהך מילתא ולהא דתלי הש"ס החמש טבילות יה"כ במתני' דידן ובהספק שנסתפק בהא דערב יו"כ כמבואר. ולמאי שביארנו במה שיש להסתפק אליבא דר' יהודה ולטעמיה ניחא נמי דלא תיקשי בהא דקאמר התם במאי קא מיפלגי במחיל עבודה וכו' ואמאי לא קאמר דאיכא בינייהו בנכנס שלא לעבוד וכדנראה לכאורה דלבן זומא מיהת מדרבנן צריך טבילה ולר' יהידה א"צ וכדלעיל. אלא ודאי משום דלא ברירא ליה להש"ס דהתם נמי בהא מכיון דאיכא לספוקי להך גיסא ולהך גיסא כמו שנתבאר ודע דכל זה לפי פירש"י בהאי דר' יהודה וכדמשמע הכי מלישנא דהתוספתא אבל להרמב"ם ז"ל דרך אחרת בזה דבפ"ה מהל' ביאת המקדש בהלכה ד' העתיק לשון המשנה וכתב וזה הכלל היה במקדש אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אעפ"י שהוא טהור עד שהוא טובל ולא הביא שום טעם בזה. ובפ"ב מהל' עבודת יה"כ כתב בהלכה ג' אחר שמנה למעלה החמש טבילות כל הטבילות האלו והקידושין כולן במקדש שנאמר ורחץ את בשרו במים במקום קדוש חוץ מטבילה ראשונה שהוא רשאי לטבול אותה בחול שאינה אלא להוסיף. כוונתו שאם יזכור טומאה ישנה שבידו יפרוש ממנה בטבילה זו לשמה. ובאמת שיש לתמוה שמלבד שפי' רש"י דלעיל נראה הוא וכדמשמע מהתוספתא ולמה הלך לו לפרש ויפרוש דקאמר ר' יהודה אטומאה קאי אלא דקשה הרי על כרחך דכ"ג ביוה"כ אין לו לחוש כלל לשום טומאה ישנה שכבר טבל כל יום ויום ועביד הערב שמש וטבילה זו לא מהני לפרוש מהטומאה דליכא האידנא הערב שמש ועוד מאי האי דקאמר בטבילה זו לשמה הלא אם יש לו כמה וכמה טומאות בטבילה אחת סגי וכדאמרינן בפשיטות בסוף פ"ק דכריתות דמאן דמחייב חמש טבילות כיון דטביל חדא זימנא איטהר וזה אין צריך לפנים דלא בעינן טבילה לשם טומאה מיוחדת אם לא דנפרש דבריו דה"ק שאם יזכור טומאה ישנה שבידו כלומר שהורגל באיזו טומאה להיטמא לפעמים ואינו נזהר בה כל כך לפיכך אעפ"י שעכשיו הוא טהור בודאי מכל הטומאות שהרי כבר טבל מאתמול ובלילה לא היתה שינה לפניו אפ"ה טובל כדי שיפרוש מהיום ההוא והלאה מטומאה זו שהיה רגיל בה ויזכור מכח טבילה זו שהיתה לשמה שלא יטמא עוד בה ולא שהטבילה עצמה צריך לשמה של טומאה ונטהר עכשיו ממנה אלא כדאמרן וזה מהאי טעמא גופה שבארנו דלא שייכי טעמא דהתוספתא בכ"ג ביוה"כ שהרי בודאי אין לו חשש טומאה כלל ופי' התוספתא על שאר ימות השנה הוא דשייכא. ומ"מ צריך תלמוד מהיכן למד לומר כן ביוה"כ ולמה הלך לו מדרך ומפי' התוספתא ולבאר מיהת כן בהלכות ביאת המקדש ששם מדבר משאר ימות השנה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף