מראה הפנים/גיטין/ט/ח

מראה הפנים גיטין ט ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הדיינין חותמין אף על פי שאינן יודעין לקרות כו'. כברייתא דר"ת בבבלי פ' שני דייני גזירות דף ק"ט וכתב הר"ן שם בשם הרא"ה ז"ל דדוקא מה שיש בגוף השטר אין צריך לקרות אבל מ"מ צריכין הם לראות מי הם המלוה והלוה כדי שלא יהו קרובים לדיינים ולא לעדי' המעידין בפניהם והרמב"ם בפרק י"ו מהל' טוען סתם דבריו עיין שם:

כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר. זהו כשמואל בבבלי דף פ"ו גבי מתני' דג' גיטין כו' יש בו זמן ואין עליו אלא עד דמכשיר אפילו כתב הסופר ועד א' דגריס במתני' דהכא כתב סופר ועד אבל לרב התם חתם סופר ועד שנינו וכדמוקי רבי ירמיה בבבלי הכא. ולמאי דקי"ל כרבי יוסי דאמר בפ' התקבל מילי לא מימסרן לשליח ופליגי התם בדף ס"ז דאיכא למ"ד מודה רבי יוסי באומר הבעל אמרו לפ' שיכתוב ולפ' ולפ' שיחתמו דכשר ולפי זה חתם סופר ועד פסול דנפיק מיניה חורבא דאיכא למיחש שהבעל לא ציוה שיחתום הסופר אלא אמר לשנים אמרו לסופר שיכתוב ולפ' ולפ' שיחתמו והני שלוחין חשו לכיסופא דספרא ואמרו לו שיחתום ולמ"ד התם דרבי יוסי פוסל אפי' באומר אמרו ליכא למיחש להא ואם כן חתם סופר ועד כשר ושמואל לטעמיה דפליג התם בהא וס"ל דכשר באומר אמרו ולפיכך קאמר כתב סופר ועד שנינו אבל חתם סופר ועד פסול לדידיה והרי"ף פסק בפ' התקבל כרבי יוסי ואפילו באומר אמרו פסול ולפיכך מכשיר כאן חתם סופר ועד וכן דעת הרמב"ם בפ"ב מגירושין הלכה ו' לפסול באומר אמרו ומכשיר בחתם סופר ועד. ודעת הרשב"א ז"ל בסוף פ' התקבל לפסול בתרווייהו באומר אמרו ובחתם סופר ועד ואע"ג דהנך תרתי פסקי סתרן אהדדי כמבואר מכל מקום כיון דאינו מבורר כמאן נקטינן כוותייהו לחומרא וכן דעת הר"ן ז"ל בפרקין. והשתא לרב דמכשיר בחתם סופר ועד ס"ל כרבי יוסי ואפילו באומר אמרו פסול. ולפי זה הוי קשה למאי דמוקי רב מתני' דלעיל הלכה ג' כרבי מאיר והא לרב התם דוקא כתב ידו ועד אבל כתב סופר ועד פסול כדקאמר התם וכלהון בכתב ידים וכן אמר בבבלי שם וכ"ש לפי הסוגיא דבבלי דס"ל לרב תצא ואם כן מתני' דג' גיטין לא מיתוקמא אלא כרבי מאיר כמבואר התם ומתני' דהכא חתם סופר ועד שנינו והרי לר"מ ודאי חתם סופר ועד פסול דהא ס"ל מילי מימסרן לשליח באומר לשלשה תנו ומכ"ש באומר אמרו דכשר ואיכא למיחש לחורבא וכמו שכתבו התוספות בפרק התקבל שם ד"ה מתניתין ואם כן היכי מתרץ ליה להאי מתני' אליבא דר"מ. ואפשר לומר לפי סוגית הבבלי דקאמר רב במתני' דג' גיטין דזימנין תצא וזימנין לא תצא ביש לה בנים לא תצא כו' ואם כן לדידיה אפשר לאוקמי מתני' דהתם כרבנן ול"ק ליחשב להני כמבואר לעיל הלכה ג' אבל לפי סוגיא דהכא קשה וצריך לומר דסיפא דהתם לא מיתוקמא כרב מאיר דלרבי מאיר התם אפילו כתב סופר ועד אחד כשר כדגריס הכא במתני' ואליבא דר"מ היא:

איש פלוני כשר. למאי דפרישית המסקנא כפי נוסחת המשנה דבאיש פלוני צריך לכתוב עד אלא באיש פלוני בן איש פלוני אין צריך לכתוב עד וכדפי' רש"י ז"ל בדף פ"ז בד"ה דלא כתיב עד דמתניתין דוקא נקט איש פלוני עד דהיכא דלא חתם פלוני בן פלוני בעינן עד. אבל בפלוני בן פלוני לא בעינן וטעמא משום דטרח לכתוב שם אביו ודאי לעדות נתכוין כן כתב הריב"ש בתשובה סימן כ"ו ומביאו הב"י בסי' ק"ל:

כתב חניכתו ותניכתה כשר. לפי גירסא דהכא במתני' וכך היא גירסת הרא"ש ז"ל דכך היו נקיי הדעת כו' על החניכה קאי כדפרישית במתני' ואפילו לכתחילה כשר אבל אין כן גירס' הרמב"ם ז"ל אלא כפי נוסחת הבבבלי וגיר' רש"י ז"ל דגריס כך היו נקיי הדעת כו' קודם כתב חניכתו ועל איש פלוני בן פלוני ולא כתב עד קאי וחניכה אינו כשר אלא בדיעבד כדכתב בפרק ג' הלכה י"ג:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף