מראה הפנים/גיטין/ג/ב

מראה הפנים גיטין ג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ותורפו עמו. כדפרישית דאהרי את מותרת קאי וכן משמע מהגהת אשרי בפ"ב גבי ההיא דרב חסדא גט שכתבו שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה כו' שכתב שם וז"ל בירושלמי אם כתב כל הגט שלא לשמה ושם האיש והאשה לשמה כשר ומשמע אפי' כתב הרי את מוחרת לכל אדם שלא לשמה ופליג אדשמואל דפ' כל הגט דלדידי' גם הרי את מותרת לכל אדם צריך לכתוב לשמה ע"כ והיינו דר' ירמיה מפסולו את למד הכשירו ודעת הרמב"ם בפ"ג הל' ז' לפסוק כדשמואל ועיין לקמן ד"ה הלכה:

הגע עצמך שזיווג. ודוגמתו במס' שקלים פ"ה הלכה ה' גבי ושם היום כתוב עליהן מפני הרמאין הגע עצמך שזיווג אותו היום כלומר שנזדמן לו שמצא ג"כ ביום א' או ב' מימי השבוע כמו שכתוב בחוחם דמעיקרא ס"ד דלא כתוב עליהן שם החדש עד לבסוף כדמסיק התם וע"ש. ועיין לקמן פ' המגרש הלכה ח' דמייתי לה נמי התם כעין דקאמר הכא. וכה"ג דייק בבבלי ריש פרקין גבי שמי כשמך פסול לגרש שני הוא דלא מצי מגרש ביה הא הראשון מצי מגרש ביה ואמאי והא אמרינן ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב והתם מפרק לה בעדי מסירה וכר"א אבל הכא ע"כ דר' יוסי שאל אליבא דר"מ דלית ליה עדי מסירה ואם בעינן מוכיח מתוך הגט דלשם יוסף בן שמעון זה נכתב כגון שיכתבו דורות או סימן מדהשיב לו כשר ולא חיישינן למידי והיינו כדאמרי' בפ' גט פשוט היכא דלא הוחזקו לא חיישינן ואם הוחזקו ב' יוסף בן שמעון אין מגרשין אלא זה בפני זה:

הלכה כרבי יודה בגיטין וכר"א בשטרות. בבבלי דף כ"ו אמר רב הלכה כר"א קרי רב עליה דר"א טובינא דחכימי וכתב הר"ן ז"ל הילכך נקטינן דבגיטי נשים לא התירו לכתוב אפילו טופס דגזרינן אטו תורף ולפיכך השמיט הרי"ף ז"ל מאי דאמרי' בגמרא וצריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם משום דלא איתמר אלא אליבא דח"ק שמתיר לכתוב תופס אבל אנן דקי"ל כר"א אפי' תופס לא שרי אבל הרמב"ם ז"ל כתב בפ"ג מה"ג מפני תקנת סופר התירו חכמים לסופר שיכתוב תופסי גיטין כו' נראה שהוא סובר דאע"ג דרב פסיק הכא כר"א לא קי"ל הכי דדחינן לה מקמי דרב יהודה אמר שמואל ורב הונא משמיה דעולא דאוקמוה למתני' דהכל כשרין לכתוב את הגט ואפי' חש"ו בששייר מקום התורף כדאיתא בפ' המביא תיניין אלמא סבירא להו דלא גזרינן טופס אטו תורף וכבר כתבתי שם שיש לחלק ביניהן ולקיים אח שתיהן עכ"ל הר"ן. והכ"מ נמשך אחר דבריו לפרש דעת הרמב"ם מה"ט ויש לתמוה דאי טעמיה דהרמב"ם דלא פסק הכא כר"א משום דלא גזרינן טופס אטו תורף בשום מקום א"כ אמאי הצריך בחש"ו שיהא גדול עע"ג לכתחילה כמבואר במ"ש בפ' ב הלכה ה' וע"ש מה שביארתי לדעתו ז"ל. ולמאי דמחלק שם הר"ן ז"ל דגבי סופרים משום דהוי מילתא דשכיחא טובא גזרינן טופס אטו תורף אבל בחש"ו מילתא דלא שכיחא היא ולא גזרינן קשה טפי דאם בחש"ו סובר הרמב"ם דגזרינן טופס אטו תורף בסופרים לכ"ש לכך נראה דעיקר טעמו של הרמב"ם דפסק כר"א וכהאי דאמרי' התם לעיל קשיא דר"א אדר"א דהא לעיל קאמר מפני תקנת הסופר ומפרשינן לה אליבא דר"א ומשני תרי תנאי ואליבא דר"א ופסק כהאי תנא וכדמסיק הכא מפני תקנת הליבלר ועלה קאי הא דרב התם וכן נראה מדברי הה"מ ז"ל שכתב אהא דמפני תקנת סופר כו' וז"ל פ' כל הגט הכותב טופסי גיטין כו' ומוקי לה ר' יוחנן מפני תקנת סופר קרי רב עליה דר"א טובינא דחכימי עכ"ל דלכאורה קשה הא משמע דרב פסק כר"א דמת י' דפוסל בגיטי נשים אלא ודאי דהוא ז"ל מפרש דרב אליבא דהאי חנא דר"א קאי דמכשיר בגיטין מפני תקנת הסופר. ובמה שסובר הרמב"ם דבחש"ו גזרינן טופס אטו תורף והכא לא גזרי' צ"ל דס"ל דטעמא דסופר מפני תקנת כדי חייו אמרו אבל בחש"ו דלאו סופרים נינהו ליכא משום תקנה וכ"כ הרשב"א ז"ל בפ"ב לדעתו וזהו איפכא מסברת הר"ן ז"ל ומה שהשיג הרשב"א על הרמב"ם בזה עיין לעיל שם מ"ש בזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף