מראה הפנים/ביצה/ד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים


מראה הפנים TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שמואל אמר בשלא נתכוין לעבותה וכו'. בבבלי דף ל' ע"ב גריס מאי שנא מן הסוכה דלא דקא סתר אהלא מן הסמוך לה נמי סתר אהלא אמר רב יהודה אמר שמואל מאי סמוך סמוך לדפנות רב מנשיא אמר אפי' תימא בשאין סמוך לדפנות כי תניא ההיא באיסורייתא ופירש"י ז"ל חבילות קנים שנתנן על הסכך ומדלא התיר אגדן לא בטלינהו לגבי הסכך. ומשמע דהא דהכא נמי בהני תרי אוקמתות דהתם מיתפרשא אלא דבדרך חליפין היא כדרך הש"ס הזה דהא דשמואל דהכא כהאי דרב מנשיא דהתם והיינו דקאמר בשלא נתכוין לעבותה כלומר שלא התיר אגדן וכדפרישית בפנים וזה האומר בפני שמואל בטפול לה הוא כדברי שמואל בעצמו התם מאי סמוך סמוך לדפנות. ובהגה"ת אשר"י בשם א"ז כתוב על זה והיינו קנים שהקימם סביב הדפנות ולא נארגו עם הדופן ולא בטילי לגבי דופן ובשלא נתכוין לעשות שיהא הכותל עב דאם נתכוין לעבותה אסור אבל אם התנה מותר. והביא הב"י לדבריו בסי' תקי"ח עד נתכוין לעבותה אסור ומסיים שם והכי אמרינן בירושלמי ובודאי הא דשמואל דהכא בשלא נתכוין לעבותה וכו' לא קאי אלא על הסכך שהרי זה האומר בפני שמואל בטפול לה הוא כאוקמתא אחריתא וכהאי דשמואל גופיה דהתם וכדלעיל והא דשמואל דהכא כרב מנשיא דהתם ומשמע דעל הסכך קאי וכפירש"י ז"ל אלא דאפשר דנלמד מדהכא דכי היכי דאמרינן בסכך דווקא בשלא נתכוין לעבות הסכך ה"נ אמרינן בקנים שסביב הדפנות כן. ובענין דינא להני אוקמתות משמע דלא פליגי וכן הביא הרי"ף ז"ל להני תרתי אוקימתי ומשמע דתפס שניהן להלכה וכן הובא בהרא"ש והטור שם. והרמב"ם ז"ל לא הביא אלא כדברי שמואל דהתם שכך כתב בפ"ב מהל' י"ט בהל' י"ד נוטלין עצים הסמוכין לדופני הסוכה ומסיקין בהם ועיין בכ"מ שם שלאחר שהעתיק האוקמתות כתב וז"ל וכתבה הרי"ף משום דמשמע ליה דפליגי ופסק כשמואל. וזה קשה ונראה דיש חסרון בדבריו וכצ"ל ורבינו לא הביא להא דרב מנשיא משום דמשמע ליה דפליגי ופסק כשמואל. ומ"מ צריך תלמוד מהיכן משמע ליה דפליגי ואפשר מדקאמר רב מנשיא אפי' תימא וכו' משמע דלא ניחא ליה לפרש כשמואל ומשום דבקנים הסמוכים לדפנות לא ניכר מחשבתו דלא בטלינהו לגבי דופן אבל באיסורייתא שנתנן על הסכך ניכר מחשבתו דלא בטלינהו מדלא התיר אגדן ופסק כשמואל דהוא מאריה דתלמודא טפי. וזה ודאי דלא גריס כגי' הרא"ש רב אשי אמר אפי' מן הסכך ובאיסורייתא וכו' דא"כ היה לו לפסוק כרב אשי דבתראה הוא אי הוה משמע ליה דפליגי ומ"ש בהג"א אבל אם התנה מותר דבר זה אינו מוסכם ותליא לפי גירסאות והשיטות המתחלפות כאשר יתבאר בדבור דלקמן:

כשלא התנה אבל אם התנה מותר וכו'. למאי דפרישית בפנים שלפי הנראה שהן שתי אוקמתות כדהתם דשמואל דקאמר בשלא נתכוין לעבותה וכו' היינו כרב מנשיא דהתם ואידך האומר בפני שמואל בטפול לה היינו כדשמואל גופיה התם מאי סמוך לה סמוך לדפנות וכמוזכר הכל בדבור דלעיל א"כ הוי משמע דהא דקאמר אם התנה מותר מיפריך פריכא היא כדפריך עלה רב נחמן בר יעקב ויש אדם מתנה לסתור אוהלין ואף על זה האומר בפני שמואל בטפל לה פריך ג"כ עליה כדקאמר והוה רב נחמן בר יעקב הוי בה וכדפרישית דממ"נ קשיא אי בשאין הקנים ארוגים עם הדפנות למה לי תנאי דמהיכי תיתי יהיה אסור ליטול מהן ואי בשארוגין הן עם הדפנות מה מהני בהו תנאי סוף סוף קא סתר אהלא ולפי פשטה דהשמועה זו כפי הנראה לפרשה א"כ דין תנאי זה תליא בחלוף הנסחאות דהתם דגריס שם בהברייתא אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה וכו' ואם התנה עליה הכל לפי תנאו וכו' ושקיל וטרי עלה ומי מהני בה תנאי וכו' עד דאוקי רב מנשיא בריה דרבא וקאמר סיפא אתאן לסוכה דעלמא וכו' ופירש"י ז"ל סיפא ואם התנה אסוכה דעלמא קאי וארישא קא מהדר דאיפליגו בה ת"ק ור"ש דקתני אין נוטלין וכו' ואוקימנא בשנפלה ומשום מוקצה וקאמר אם התנה עליה מבעוד יום שאם תפול מחר יסיקנה הכל לפי חנאו. וכ"פ הטור סי' תקי"ח ואם התנה ליטול ממנה בי"ט ונפלה מותר אף לת"ק אפי' מעיקר סככה. אלא שאין כן דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל ולא הביאו כלום מהתנאי בעצי סוכה ולא היה לפניהם נוסחא זו בהש"ס כמבואר מדברי בעל המאור ז"ל והרמב"ן והר"ן ז"ל שיש חילוף נסחאות בענין התנאי בעצי סוכה דעלמא ולמאי שפירשתי שמעתתא דהכא כפי פשטה הוה להו סייעתא מכאן דמילתא דהיתירא בתנאי מיפריך פריכא הכא ומיהו בעיקר פירוש של השמועה דהכא לבי אומר לי שיש לפרשו בענין אחר וכעין ההיא דהתם וזה דעל מה דפריך רב נחמן בר יעקב ויש אדם מתנה לסתור אוהלין על זה קאמר הש"ס דיש האומר בפני שמואל לתרץ קושיא זו בטפול לה מיירי ובטפול לה כמו בטפילה היא והיינו בסוכה רעועה מסקינן כדמשני התם אליבא דר"ש דמאתמול דעתיה עלויה. וטפילה בלשון המשנה שהיא רעועה וצריך טפילה בטיט וכיוצא בו כדי לקיימה לפי שעה וכמו ששנינו בפ' שלישי דכלים חבית שנתרועעה וטפלה בגללים ומה דהדר קאמר והוה רב נחמן בר יעקב הוי בה היינו דסוף סוף הוה קשיא ליה דאי הכי על כרחך דמוקמת לסתמא דמתני' כר"ש דווקא דלית ליה מוקצה בי"ט דאליביה הוא דמוקמינן הכי כדקאמר בהדיא התם והא אנן קיי"ל כר' יהודה במוקצה בי"ט ולטעמיה הוא דאזיל כדפסק רב נחמן בריש מכלתין כר' יהודה במוקצה בי"ט וכך היא שיטת דרוב גדולי הפוסקים כמו שזכרתי בריש מכלתין ובכמה מקומות וסתם רב נחמן הוא רב נחמן בר יעקב כדכתבו התו' בשלהי פ"ג דגיטין ד"ה אנא לא צריכנא להו וכו' וכדמוכח מכמה דוכתי שהביאו שם וכן מוכח מכמה דוכתי בהאי תלמודא ולפי פירוש הזה יותר נוח לנו ליתן טעם שלא הביאו הרי"ף והרמב"ם ז"ל להאי היתירא דתנאי דזה הכל אליבא דר"ש הוא כמבואר שם ומפירש"י ז"ל והם לא פסקו כר"ש במוקצה בי"ט אלא כר' יהודה כמוזכר הכל לעיל שם. וסייעתא גדולה ממה דקאמר הכא והוה רב נחמן בר יעקב הוי בה וכדפרישית. והתוס' בד"ה אמר רב מנשיא בריה דרבא כתבו ג"כ מן הסברא דבמוקצה מחמת איסור לא אשכחנא דמהני ביה תנאה ע"ש וזהו כטעם נוסף הוא למאי דאמרן:

הלכה כדברי מי שהוא מחמיר ובלבד מן המפוזרין שבקרפף. כדפרישית לפי הגי' שבתוספתא וכמו שהובאה בבבלי וא"כ להלכתא עולה כמסקנא דהתם וכשמואל שאין מביאין עצים אלא מן המכונסין שבקרפף ומתני' יחידאה היא וכר"א בר"ש ולית הלכתא כוותיה אלא לחומרא בהא דפליג על ר' נתן דהתוספתא כמבואר בפנים וכ"כ הרמב"ם שם ומביאין מן המכונסין שברשות היחיד ואפי' היתה מוקפת שלא לשם דירה וזהו קרפף שאמרו:

אמר ר' מנא כבית דירה עביד לה ר' יודה. למאי דמדמי הכא היתר טלטול בקרפף לדינא דמתני' לענין היתר נטילת עצים ממנו לרמי דר"י אדר' יודה ומשני ר' מנא דלעולם בעי ר' יודה סמוך לעיר אלא דבענין בית דירה הוא דפליג בעירובין וחשיב ליה בור שיח ומערה כבית דירה דקאמר התם ר"י בן בבא א"כ משמע נמי דסמוך לעיר דקאמר ר' יהודה היינו סמוך לעיר ממש דבכה"ג הוא דהתירו בעירובין לטלטל בתוכו וא"כ השתא דר' יוסי פליג וקייי"ל כוותיה לא בעי סמוך לעיר ממש אלא אפי' בתוך התחום נמי ולאפוקי חוץ לתחום ובזה הוא לקולא ולעולם צריך שתהיה לה פותחת וכדברי הרמב"ם שם וכדפרישית במתני'. ולא גריס התם ש"מ רבי יוסי תרתי לקולא קאמר אלא ש"מ ר' יוסי לקולא קאמר וזה מבואר הוא ואין להאריך:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף