מראה הפנים/בבא מציעא/ט/ח

מראה הפנים בבא מציעא ט ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות. רש"י ז"ל פירש הא לא מיתוקמא אלא בחכירות דאי בקבלנות מאי דבעי ליזרע שהרי הבעלים חולקין בו. והקשה עליו הרמב"ן ז"ל דלא מחוור דאטו מפני שהבעלים חולקים בו בעי דתיכחוש ארעיה אלא מסיפא הוא דדייקינן הכי דקתני שנה ראשונה יזרענה פשתן ואי בקבלנות כיון שקבלה ממנו לתבואה הרי זה אומר לו לתבואה אני צריך עכ"ל. והביאו הה"מ בפ"ח משכירות. והיה נ"ל לתרץ לדברי רש"י שהוא ז"ל סובר דהמקבל סתמא קאמר ולא התנה עמו לזרעה תבואה דוקא וא"כ מסיפא לא מוכחא מידי. שוב מצאתי בשי' למב"א שהביא זה התירוץ בשם הר"ן ז"ל וכתב שם דהכי מוכחא דלעיל תנן לזרעה שעורין והכא סתמא המקבל תנן והלכך מרישא הוא דמוכחא דבחכירות הוא דמש"ה לא יזרענה פשתן דאמרינן דכיון שאין לו תועלת במה שהשדה עושה לא מסרה על דעת שיחזירנה כחושה אבל בקבלנות כיון שאף הוא מרויח בדבר מאי דבעי ליזרע דמסתמא טפי קפיד אכחשא דידיה מכחשא דארעיה עכ"ל. ומתוך דבריהם למדנו דעת הרמב"ם ז"ל ותירוץ נכון למה שתמהו עליו שכתב בדין זה שם הלכ' ג' בין בחכירות בין בקבלנות כמו שתמה הה"מ ועיקר הקושיא מדרב פפא הוא דאמר בריש פרקין הני תרתי מתני קמייתא משכחת להו בין בחכירות בין בקבלנות מכאן ואילך דאיתיה בחכירות ליתיה בקבלנות דאיתיה בקבלנות ליתיה בחכירות. אבל נראה דהרמב"ם ז"ל סובר לפרש המקבל דסתמא מיירי כדעת רש"י בזה ומיהו בענין מה שפרש"י דאלו בקבלנות מאי דבעי ליזרע לא סבר כוותיה ותפס לסברת הרמב"ן ז"ל לעיקר דאטו הואיל ויש להבעלים חלק בו בעי דתיכחוש ארעיה ליזרעיה למין אחר ויהא ג"כ לבעלים חלק בו וארעיה נמי לא תיכחוש. והשתא לא מוכחא לא מהרישא ולא מהסיפא דדוקא בחכירות איירי אלא דנוכל לפרש דין דפשתן בין בחכירות בין בקבלנות. ואי משום הא דרב פפא בזה לא מפרש הוא ז"ל כפרש"י ולא כפירוש הרשב"א ז"ל שהביאו הה"מ אלא דברי רב פפא כך הם הני תרתי מתני' וכו' תוכל לפרש כולהו דיני דאיירי במתני' בתרווייהו מכאן ואילך דאיתא בחכירות וכו' כלומר הדינים שנשנו מכאן ואילך אכולא מתני' הוא דקאי וכן הוא ממש במתני' דהכא דדין דפשתן ודאי תוכל לפרש בתרווייהו וכדאמרן אלא דבדין דבקורות שקמה ע"כ לא תוכל לפרש בחכירות דמאי שייכא לחוכר למישקל חולקא באילנות אם לא חכר ממנו אלא השדה לזורעה כדלקמן וכולא סוגיא דדף ק"ט ע"ב לא מיירי אלא במקבל דוקא לענין שבח אילנות והיינו אם צמחו במקום הראוי לזריעה דאית ליה פסידא להמקבל כדמוכחא עובדא דרב פפא התם וכדפסק הוא ז"ל שם בהל' י' וסובר הוא ז"ל דדוקא במקבל הוא דמתפרשא כדכתב שם המקבל שדה מחבירו ושם הביא דין דקורות שקמה והחילוק בין אם קבלה לז' שנים או לא ולא כללו הוא ז"ל עם דין הפשתן כדכייל לי' התנא במתני'. ודין דשביעית הוא דכלל הוא ז"ל בהל' ג' עם דין הפשתן משום דבמתני' חדא הוא דמיתני' ואם שנתחלקה בדפוס והובא עם דין דשכיר יום וזהו ענין אחר. ואיירי בין בחכירות בין בקבלנות אבל דין דקורות שקמה ליתא אלא בקבלנותא. ובעיקר טעמא דראה הוא ז"ל לפרש כך ולחלק בין חכירות לקבלנות בענין חלק באילנות למד זה מהתוספתא הכתובה בתחלת פ"ט השוכר שדה מחבירו והיו בה אילנות מקום שנהגו להשכיר האילנות עם השדות הרי הן של שוכר בפני עצמן הרי הן של משכיר. וא"כ בסתמא אין לחוכר בהן כלום. וכן לקמן שם להדיא החוכר שדה מחבירו לזרע אין לו באילן. וא"כ סוגיא דהש"ס דהתם בהאי ענינא דוקא בקבלנות מיתפרשא. וחילוק דין דקורות שקמה מתבאר מהמתני' ודין זה ליתא אלא בקבלנות. ומתפרשא מילתיה דרב פפא והכל ניחא בס"ד זהו הנלע"ד בזה. ועיין לעיל בהלכה ה' בדין אכלה חגב. ומשם ראיה לפירושי בדעתו ז"ל דשם כלל חוכר ומקבל משום סוף דבריו שכתב לזרעה חטים וכו' וטעמי' דשינה וכמה שהבאתי שם בשם הרמ"ך ז"ל והא לא מיתני במתני' דהתם אלא בסוגית הש"ס וריש דבריו דהוא דינא דהמתני' באמת לא איירי אלא בחכירותא ע"ש. ובמה שבארתי לדעתו ז"ל ינוחו כל התמיהות בענין סידור דבריו ז"ל ובמ"ש בדין דהמתני' דלעיל החוכר דוקא. ועיין בתיו"ט. ובמה שתמה על הרב המחבר בש"ע סי' שכ"ה והניח בצ"ע. אפשר לומר לדרכינו בדעת הרמב"ם וכאשר למד מהתוספתא כמו שנתבאר וראה שהרמב"ם הביא דין דקורות שקמה בהמקבל דוקא והוא ז"ל רצה לכללו עם דין הפשתן כתב שם המקבל שדה מחבירו סתמא וכל חד וחד מתפרש לפי דינו:

שלשה שנים. היה צ"ל שבעה שנים אלא דלפי גי' הספר יש לומר שלש שנים יותר ממה שהחטין מכחישות הן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף