מראה הפנים/בבא מציעא/ט/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קטנית לא יזרענה תבואה תבואה יזרענה קטנית. ונוסחא דהתם בהפך. וגי' הרי"ף כנסחא דהכא וכן גי' הרמב"ם ז"ל שם הלכה ט' והם היו גורסין גם בסוגיא דהתם דף ק"ז ע"א בהפך מתני ליה רב יהודה לרבין תבואה לא יזרענה קטנית וכו' כמו שמבואר בדברי המפרשים ז"ל. ומה שהקשה בסמ"ע סימן שכ"ח והאריך בתמיהתו וכתב ליישב בדוחק ובדרישה כתב ליישב בדרך אחר. וראיתי בדרישה שיישב גם שם בדוחק הרבה וכתב דרישא דמתני' איירי בחכירות וסיפא בקבלנות. וזה ליישב דברי הרי"ף והרמב"ם ז"ל. ובהדיא כתב הרמב"ם בדין זה דחוכר שדה מחבירו ולא הזכיר המקבל. ובעצמו העיד בסוף דבריו שם וכתב ואפשר שכן הוא משמעות לשון הרמב"ם וכו' שהוא בחכירות וע"ש וא"צ לפנים שדעת הרמב"ם לפרש כל המשנה בחכירות ולא בקבלנות. ובעיקר התמיהא ובמה שכתב וסברא רחוקה לומר שבא"י הטבע של הארץ מהופך מבבל שהתבואה מכחיש יותר. הוא ז"ל שאנן מנעוריו ושוקט על שמריו היה ובגולה לא הלך. ואני בתוך הגולה ובעינינו ראינו ובאזנינו שמענו שטבע הארץ נשתנית ונחלפת לפי שינוי וחילוף האקלימים וכמה שנשתנית בארץ אטליא אשר אני שוכן בה כעת מכמות שהיא בארץ אשכנז ובשארי ארצות בענין גידוליה מהתבואה ומהפירות ושינוי טבעה ומזג בני אדם היושבים עליה ואמרו בסוף כתובות מה צבי קל מכל החיות כך ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל פירותיה הרי שנשתנית לטובה. והנה התורה העידה לשבח הארץ הטובה והברוכה. לא כארץ מצרים היא אשר אליה סמוכה יותר מבבל ומארץ כשדים ההפוכה. וכמו כן נשתנית טבעה משכנותיה סביב ובעניניה וסידורה שמורה בכל וערוכה. המקום יזכני במהרה להעלות בתוכה בשמחה ולנשק כיפי למיגנדר בעפרה באהבה כפולה וכרוכה. ובימינו יקוים המקרא ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה:

ואתייא כרבי לא או כדברי הכל. כבר בארתי בפנים בהסוגיא דדמאי ומתוכה להבין בסוגיא דהכא ומבואר הוא דהנ"מ בין לישנא קמא ללישנא בתרא דהתם בהלכה א' דללי' קמא פליגי הכא רשב"ג וחכמים ולאית דאינון מתני לא פליגי אלא מר אמר במקום שנהגו לעשות שעוריים כפליים כחטין ורשב"ג במקום דלא עבדי כפליים קאמר וכמו כן מתרצי המתני' והברייתא דר' חייא בהכי. וזה פשיט הוא דהש"ס לא רצה לפרש מין אחר דקתני במתני' דהתם כ"א דוקא בשינה מחטים לשעורי' אבל איפכא לא ומשום דבשינה משעורי' לחטין מן הסברא הוא דלאו שינוי מיקרי לענין מעשר ואע"ג דהכא אמרינן לזרעה שעורים לא יזרענה חטים היינו דלכתחילה לא ישנה מטעמא דמכחישין הקרקע אבל אם שינה וזרע ונותן לו מן החטים תחת אשר קבל עליו ליתן לו שעורים לא בשביל כך יתחייב במעשר אם נותן לו ממין המשובח ביותר והלכך לא פירש הש"ס כ"א בשינה מחטין לשעורים. וכן מבואר ממה דמוקי ש"ס הכא או כדברי לא או כד"ה וכמה שנתבאר בפנים דנראה להדיא דברי ר' לא דהתם אזלי כלי' קמא דחכמים ורשב"ג פליגי וכפי הטעם אשר בארתי דאם מן הדין הוא דלעולם על החוכר ליתן המעשר משלו אלא בחוכר מישראל הוא שלא רצו חכמים לפסוק בו כמדת הדין ומטעמא דהמחכיר בעצמו מתרצה לזה שיתן המעשר מחלקו אם נותן לו מזה המין ולפיכך כששינה באיזה שינוי והוא ממין המשובח למין הגרוע ואפי' הוא כפליים כמין המשובח כבר שינוי מיקרי ואוקמוה רבנן אדינא שצריך החוכר לעשר ואזלא מתני' דהתם כרשב"ג דהכא כמבואר בפנים. וסברת האומרים דד"ה היא הכא וכלומר דל"פ רשב"ג עם חכמים כלל היא שיטת חברייא דהתם דסברי מתורת קנס היא בחוכר מן העכו"ם ובחוכר מישראל אם אין נותן לו מאותו המין החמירו עליו חכמים שצריך לעשר וכיון דמצד החומרא הוא ולא מדינא די לנו שנחמיר עליו במקום דלא עבדי כפלים כחטין אבל במקום דעבדי לא החמירו שהרי אין לבעל השדה הפסד בזה ששינה. ובזה תמצא מבואר סוגיא דדמאי ודהכא. אמנם צריכין אנו לבאר לדינא לדעת הרמב"ם ז"ל שפוסק בפ"ו ממעשר בהלכה י"ב דחוכר מעכו"ם מעשר מטעמא דקנס והוא כשיטת חברייא דהתם. ומה שציין הכ"מ מפ' השואל לא נמצא שם אלא טעם דקנס למקבל שדה אבותיו מן העכו"ם וכר' יהודה וכמו שפסק שם אח"ז. ובודאי עיקר טעמו בחוכר משום דפסק כחברייא נגד ר' אילא ולכאורה א"כ היה צריך לחלק בדין דהכא בין שעורים כפליים כחטין או לא וכשיטת חברייא דלא פליגי רשב"ג וחכמים ומבואר להדיא בהאי תלמודא. אבל טעמו ז"ל דבגמרא דילן אמרינן בדף ק"ו ע"ב בפשיטות דטעמיה דרשב"ג דכתיב שארית ישראל וגו' וכדמסיק אביי דניחא ליה בדוקא דליזרע שתא חטי ושתא שערי וא"כ לרשב"ג אין חילוק בין מקום דעבדי כפליים או לא ופליג בכל מקום ופסק הוא ז"ל כחכמים. ועכשיו שזיכני המקום ב"ה לחבר גם על סדרים הראשונים תמצא זה מבואר ביותר במקומו בדמאי שם בס"ד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף