מראה הפנים/בבא מציעא/ה/ח

מראה הפנים בבא מציעא ה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המלוה והלוה וכו'. וכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ד ממלוה הלכה ב' הא למדת שהמלוה ברבית עובר על ששה לאוין וכו' והלוה עובר בשנים וכו' וגירסתו בגמרא כגי' הרי"ף והרא"ש ז"ל אמר אביי מלוה עובר בכלן לוה עובר משום לא תשיך ולפני עור לא תתן מכשול ומה שכתב המלוה עובר בששה ובמתני' לא חשיב אלא חמשה נראה דהא בהא תליא דהרמב"ם פוסק לקמן ריש פ"ה בברייתא דספרי מצות עשה להשיך לעכו"ם כדקתני התם לנכרי תשיך זו מצות עשה ולאחיך לא תשיך זו מצות לא תעשה ואע"ג דלא תשיך דרישא דקרא ללוה משמע מדלא כתיב לא תשיך ע"כ ברייתא דספרי למאי דדריש אפקה מפשטה באם אינו ענין ללוה דהא כתיב לא תשיך לאחיך נשך כסף וגו' תנהו ענין למלוה. ועוד מהאי קושיא דמקשה התם בדף ע' ע"ב לא סגי בלאו הכי. וכעין שכתב הר"ן ז"ל שם מביאו בכ"מ ועוד דסוגין לפי גי' הרי"ף מסתייע ליה דלא חשיב אביי ללוה אלא לא תשיך דרישי' דקרא וא"כ כדרשת הסיפרי אתיא דקרא דלנכרי תשיך למלוה הוא דאתא למצות עשה ולא תשיך לאתיך למצות ל"ת והרי יש כאן למלוה ששה לאוין וללוה כ"א שני לאוין וזה הטעם נכון לפי דעתו ז"ל:

ובא שלמה ופירש. ז"ל התוספתא סוף פ"ו כל שיש לו מעות ואין מלוה אותן ברבית עליו הכתוב אומר כספו לא נתן בנשך וגו'. הא למדת שמלוי רבית מתמוטטין והולכין מן העולם מטמוט זה איני יודע מהו כענין שנא' הצל לקוחים וגו'. ונראה דהאי דרשה אזלא למאי דאמרינן בשלהי מכות מי כתיב עושה כל אלה עושה אלה כתיב אפילו באחת מאלה וכשם שלענין שכר אפילו באחת מאלה לא ימוט כך לענין עונש והיינו דקאמר הא למדת דכשם דקאמר עליו הכתוב אומר כספו וגו' והא בהאי קרא שחד על נקי לא לקח נמי כתיב אלא דדרשינן אתת מאלה וכן נמי אם עובר על רבית ימוט הא למדת וכו'. והן הן דברי רש"י ז"ל בדף ע"א ע"א ד"ה מתמוטטים דוק הכי עושה אלה לא ימוט הא אם נתן בנשך ימוט ולכאורה דברי רש"י מובנים כן עושה אלה דוקא הא אם עבר על אחת ימוט אלא דלפ"ז הוה קשה הא דאמר עליו הכתוב אומר וגו' הא בהאי קרא תרתי כתיבי ואם מקיים אחת לא ימוט ואם עובר על אחת ימוט הא כיצד. והנראה בזה דביאור הענין כך הוא דבקראי דבמזמור כתיבי מצות עשה ומצות לא תעשה הולך תמים ופועל צדק וגו' לא רגל על לשונו וגו' וכדאמר התם בא דוד והעמידן על אחת עשרה וא"כ הוה קשה אי דרשינן עושה אחת מאלה לא ימוט ואפילו עובר בכל הני אתמהא אלא ודאי ה"ק משום דאשכחן דדריש לה שם לכל הני קראי לאזהרה יתירה ולהמדקדק במצות הולך תמים זה אברהם וכו' דוק ותשכח בכולן שהן על צד ההרחק ואזהרה יתירא מכלל העיקר העבירות וכן לתוספות זריזות בכלל המצות אשר נמנו כדדריש התם כל הפרשה ובזה הפסוק ג"כ דריש כספו לא נתן בנשך אפילו ברבית עכו"ם דמותר מדאורייתא הוא. וכן שחד על נקי לא לקח כגון ר' ישמעאל בר' יוסי ופרש"י אפילו שחד שהיה רשאי ליקח והיינו דאמר התם בתר הני דרשות ופי' הפרשה כתיב עושה אלה לא ימוט לעולם כשהיה ר"ג מגיע למקרא הזה היה בוכה אמר מאן דעביד להו לכולהו הוא דלא ימוט הא חדא מינייהו ימוט א"ל מי כתיב עושה כל אלה וכו' כלומר דר"ג היה מצטער דכיון דעל אזהרות וזריזות יתירות נאמרו א"כ הא חדא מינייהו הוא דעושה בזהירות יתירה ואידך לא אע"פ שאינו עובר גופי עבירות שנאמרו ומקיים הגופי מצות ימוט חלילה א"ל לא כן הדבר אלא אם הוא זהיר במצות ונשמר מן העבירות ובאחת מאלו ההרחקות יתירות והתוספת זריזות אם הוא מקיים מובטח לו שלא ימוט לעולם והשתא לכ"ע אם הוא מקיים א' מהן ועובר על גופי עבירות על זה לא נאמר אלא כדאמרן ודייקינן שפיר שאם הוא בהפך שעובר במזיד על א' מהן אע"פ שמקיים כל הני אזהרות יתירות ימוט ודריש בהאי קרא עליו הכתוב אומר וכו' דבאחת מאלה אם מדקדק ונזהר ביותר לא ימוט הא למדת שאם עובר על א' מהן בגוף העבירה ימוט ובזה יובן דמה שהקשו התוס' שם ד"ה הא חזינן ל"ק דבלאו הכי ע"כ צ"ל כפי' השני שכתבו דאזלא שפיר הסוגיא והדרשא דלעיל אליביה. ובענין הדרשה דדריש התם נכסין מתמוטטין ופריך והא חזינן דלא מוזפי ברבית ומתמוטטין ומשני הללו מתמוטטין ועולין וכו' והאי תלמודא לא ניחא ליה בהאי שינויא דלפ"ז צריך לדחוק דוקא מי שהי' לו נכסים ומתמוטט חוזר ועולה דאל"כ ר"ח בן דוסא ור"א בן פדת יוכיחו והיינו דקאמר המיטמוט הזה לא היינו יודעין מהו אם הוא על מיטמוט נכסים חזינן דלא מוזפי וכו' ובא שלמה ופירש הצל לקוחים למות ומטים להרג וגו' במיטמוט הוה הוא דמשתעי דבזה בטוח לו שינצל ממ"מ ומכל פגע רע והיינו דקאמר ובא שלמה ופי' דעכשיו אנו למדין פי' המיטמוט וכן נמי פירושא דכולה קרא דהשתא נוכל לפרש עושה אלה באחת מאלה. ולדרשת גמרא דילן י"ל דס"ל דתרווייהו איתנהו ודניצל מכל רע נפקא לן מקרא דיחזקאל בנשך נתן ותרבית לקח וחיה לא יחיה ומכלל הן אתה שומע לאו דאם נזהר חיה יחיה וצדקתו עומדת לעד:

סליק פירקא בסייעתא דשמיא'

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף