מצודת דוד/תהילים/קד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מצודת דודTriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png קד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב[עריכה]

עוטה. מלביש את העולם באור כשלמה המעטף גוף האדם:

נוטה שמים. סביב הארץ כאדם הנוטה יריעה:

ג[עריכה]

המקרה. עשה תקרת עליותיו במים והם המים העליונים אשר מעל השמים שהם כתקרה לעלייה:

רכובו. להיות מרכבה לכל אשר יחפוץ יטם כהרוכב את מרכבו:

המהלך. מוליך העבים במרוצה על ידי הרוח הנושב ועופף כבעל כנף:

ד[עריכה]

מלאכיו רוחות. עושה הרוחות להיות שלוחיו:

ה[עריכה]

על מכוניה. על כנה ובסיסה לבל תהיה נוטה לפול עד עולם:

ו[עריכה]

תהום. כסית את התהום לבל יעלה וישטוף את העולם כמו שמכסים דבר מה במלבוש על ההרים. יש מימי הים על ההרים ואינם נשפכים למטה כדרך המים:

ז[עריכה]

מן גערתך. כשאמרת יקוו המים נסו אל המקום שהמה שם:

מן קול רעמך. בעת השמעת להם קולך שהוא כקול רעם מהרו אז ללכת אל מקומם:

ח[עריכה]

יעלו הרים. בעת נסעו הלכו בדרך מהלכם על ההרים חוץ מטבע המים ומשם ירדו אל הבקעות ולא נשארו שמה כטבע המים רק הלכו אל המקום הזה אשר יסדת להם:

ט[עריכה]

גבול שמת. חול הים שמת להם לגבול לבל יעברו הגבול ההוא לבל ישובו למקומם לכסות הארץ כאשר בתחילה:

י[עריכה]

בנחלים. שלא יפסק מימיהם והמה שוטפים והולכים בין ההרים להשקות אותם:

יא[עריכה]

ישקו. הנחלים ההם משקין את חיות השדה המצויים בין ההרים והפראים ישברו את צמאם במימיהם ר"‎ל יבטלו הצמאון בשתיית המים:

יב[עריכה]

עליהם. אצל הנחלים ההם ישכנו העופות:

מבין עפאים. מבין עלי האילנות המצוים אצל הנחלים משם יתנו קול שיר:

יג[עריכה]

מעליותיו. הם העננים שהמה לצד השמים:

מפרי מעשיך. הם פרי העננים והוא הגשם וכפל הדבר במ"‎ש:

יד[עריכה]

לבהמה. למאכל בהמה:

לעבודת האדם. מצמיח עשב למלאכת האדם כמיני צבעים וכדומה:

להוציא. מצמיח להוציא לחם וגומר:

טו[עריכה]

ויין. מצמיח היין המשמח לב שותהו:

להצהיל. מצמיח השמן להאיר פני האדם על ידי כשירבה לאכול ממנו ולמשוח בו:

ולחם. מצמיח הלחם להסעיד לב האדם מחולשתו:

טז[עריכה]

ישבעו. מן המטר ישבעו עצי ה'‎ וחוזר ומפרש ארזי הלבנון אשר נטע הם אילני סרק שאין מדרך האדם לנטעם וגדלים מאליהם ומעשי ה'‎ המה:

יז[עריכה]

אשר שם. על ארזי הלבנון יעשו הצפרים לעצמן קן ומקום מדור וכאלו ברא הארזים לתועלת הצפרים:

ברושים ביתה. מקום מדורה על הברושים וכאילו נבראו לתועלתם:

יח[עריכה]

ליעלים. למדור היעלים וכן סלעים להיות מחסה לשפנים ור"‎ל על הכל ישגיח לתת לכ"‎א לפי טבעו ומנהגו:

יט[עריכה]

למועדים. למנות ע"‎י מועדי ה'‎ לפי עת חדושה:

ידע מבואו. יודע הוא דרך בואו ולא שנה סדר מהלכו ולא כן הירח כי פעמים בא בארוכה פעמים בקצרה כן ארז"‎ל:

כ[עריכה]

תשת. שמת את החושך ועשית גבולו להיות בלילה:

בו. בעת הלילה תלך חית היער על כי בלילה אינם מצויים בני אדם כמו ביום:

כא[עריכה]

הכפירים. אז ישאגו הכפירים למצוא טרף:

ולבקש. שואגים לבקש מאל אכלם:

כב[עריכה]

יאספון. יאספו עצמם ללכת למקום מחבואם:

ואל מעונותם. רובצים במקום מדורם ולא יצאו ביום החוצה:

כג[עריכה]

יצא. אז בזרוח השמש עת שבו החיות למקומם יצא אדם אל השדה לעשות מלאכתו ויתעכב שמה עד הערב עת ישובו החיות ללכת:

כד[עריכה]

מה רבו. מה מאוד רבו:

כולם. כל מעשיך עשית בחכמה:

קניניך. כל הדברים הממלאים את העולם שלך המה וקנוים לך:

כה[עריכה]

זה הים. הים הזה הידוע והנראה גדול הוא באורך ורחבת מקום:

שם רמש. שם יש רמש והזזת בריות ואין מספר להם:

חיות וגו'‎. כי כל מה שיש ביבשה יש בים:

כו[עריכה]

שם אניות יהלכון. והוא מנפלאות ה'‎ אשר נתן חכמה בלב מנהיגי הספינה להשיטה אל המקום הנרצה:

לויתן זה. זה הלויתן הידוע ברוב גדלו אותו יצרת להיות משחק ומטייל בהים ההוא ולא יחת מכל הבריות והמה לו למאכל:

כז[עריכה]

כולם. כל הבריות שבעולם יקוו אליך לתת מאכלם לכ"‎א בזמן הצריך לו:

כח[עריכה]

תתן. אתה תתן להם מזונם אשר ילקטון ואתה תפתח ידך והמה ישבעון טוב ור"‎ל פעמים בצמצום עד ילקטון מעט מעט ופעמים בהרווחה עד ישבעון טוב:

כט[עריכה]

תסתיר פניך. אבל בעת תסתיר מהם פניך מכל וכל אז יאחזם בהלה ופחד:

תוסף. כאשר תאסף רוחם אל מקום גניזתם אז יגועון וישובו לעפרם אשר נבראו ממנ'‎:

ל[עריכה]

תשלח. וכאשר תשלח רוח החיוני בפגרי המתי'‎ בזמן התחי'‎ אז יבראון כבתחילה ותחדש בהם פני האדמה (ועם כי בראשונה יאמר על כל החי עתה ידבר על האדם לבד שהוא מבחר הברואים):

לא[עריכה]

יהי כבוד ה'‎. כבודו יתמיד כל ימי עולם על כי נראה פלאי ברואיו והשגחתו על כל:

ישמח ה'‎ במעשיו. כי לב"‎ו יבוא לפעמים עצבון במעשה ידיו כאשר תהיינה לרעתו אבל לא כן בהמקום ב"‎ה:

לב[עריכה]

ותרעד. משא"‎כ ב"‎ו אשר לפעמים ירעד הוא ממעשה ידיו:

ויעשנו. יהיו שרופים ויעלו העשן:

לג[עריכה]

בחיי. בעת אני חי:

בעודי. בעוד אני בקיומי וכפל הדבר במ"‎ש:

לד[עריכה]

יערב. יומתק עליו תפלתי לקבלה ברצון ואשמח אני בישועתו:

לה[עריכה]

יתמו. תפלתי היא שיתמו חטאים ר"‎ל שבני אדם יתגברו על יצרם ולא יעשו חטאים וא"‎כ לא יהיו עוד רשעים בעולם:

ברכי. כאשר כן יהיה תברך נפשי את ה'‎ וגם אתם כולכם הללו יה על זאת:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף