מצודת דוד/שמואל ב/כ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מצודת דודTriangleArrow-Left.png שמואל ב TriangleArrow-Left.png כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

ויתקע. להיות סימן על המרד:

אין לנו חלק. כלפי שהיו בני יהודה וישראל מתוכחים למי יש חלק יותר בדוד אמר הוא: למה תריבו כולכם, אנו אין לנו חלק כלל, ולכו איש לאהליו:

ב[עריכה]

דבקו במלכם. הלכו עמו, מהירדן עד בואו לירושלים:

ג[עריכה]

בית משמרת. במקום משומר, לבל יבוא מי עליהן, כי אסורות לכל אדם, על היותן פילגשי המלך:

ואליהם לא בא. רבותינו ז"ל (ירושלמי סנהדרין ב ג) נחלקו בדבר, מהם אמרו: שהיה אסור בהן, על שבא אבשלום עליהן, ומהם אמרו: שמעצמו מנע מהן, לא בעבור איסור:

צרורות. קשורות מבלי היתר להנשא לאיש:

עד יום מותן וגו'. כתרגומו: ומתקרין עד יום מותהן ארמלן דבעליהן קיים:

ד[עריכה]

שלשה ימים. עד שלשת ימים:

ואתה פה עמוד. שוב עמהם לעמוד פה, כי רצה להעמידו לשר הצבא תחת יואב:

ה[עריכה]

ויוחר. נתאחר יותר מהזמן שקבע לו:

ו[עריכה]

אל אבישי. לא רצה מעתה לצוות ליואב, כי היה כועס עליו, על הרגו את אבשלום:

ירע לנו. יעשה לנו רעה יותר מן אבשלום:

עבדי אדוניך. רצה לומר: עבדי המלך, ולא אמר עבדי, כי כן דרך המקרא, וכן (בראשית ד כג): נשי למך, עם כי למך עצמו אמר:

פן מצא. כמו פן ימצא, עבר במקום עתיד:

והציל עיננו. יציל עצמו מעינינו או יפריש עינינו ממנו:

ז[עריכה]

אנשי יואב. הגבורים אשר היו סרים למשמעתו, והלכו עמו מאז אל המלחמה:

ח[עריכה]

הם עם האבן וגו'. כשבאו הם סמוך להאבן וגו':

ועליו. על הלבוש היה חגור חרב מצומדת על מתניו לרוחב, לא תלויה על הירך כדרכה, וכוונתו היתה, שתפול מתערה בשחיה מועטת, לבל ירגיש בה עמשא:

והוא יצא. מהאבן הנזכר, ונפלה מתערה בשחיה מועטת, אשר שחה לתקן מנעלו, כמו שכתוב במלכים א (ב ה) ולקחה מהארץ בשמאלו:

י[עריכה]

לא נשמר. לא היה נשמר מהחרב וגו', כי ראה אשר מעצמה נפלה מתערה, ולקחה בשמאלו:

אל החומש. אל צלע החמישית מקום שכבד ומרה תלוין (סנהדרין מט א):

מעיו. בני מעיו:

ולא שנה לו. לא הוצרך להכותו שנית, כי בראשונה הומת:

רדף. כל אחד רדף:

יא[עריכה]

עליו. אצל החלל:

אשר לדוד. אשר אוהב לדוד:

אחרי יואב. ילך אחרי יואב, ולא יעמוד פה על החלל:

יב[עריכה]

מתגולל. היה מתגלגל בדמו, באמצע המסילה:

וירא האיש. העומד על החלל, ראה אשר כל מי שבא למקום החלל, היה נשאר עומד, ולא הועילה אזהרתו:

השדה. גררו השדה מרוחק מהמסילה, וכסהו בבגד, בראותו שעומד עליו כל הבא:

יג[עריכה]

כאשר הוגה. אחר שהוסר מן המסלה, עברו כולם אחרי יואב:

יד[עריכה]

ויעבור. יואב עבר בכל שבטי ישראל, ללכת עמו אבלה ובית מעכה, והיא אבלה ובית מעכה שנסגר בה שבע בן בכרי:

וכל הברים. גם עבר יואב כל הברים, והוא שם מחוז, ובה מקומות רבות ואנשים מרובים:

ויקהלו. משבטי ישראל ואנשי הברים, נקהלו ויבואו אחרי יואב:

טו[עריכה]

עליו. על שבע בן בכרי:

וישפכו סוללה. דרך כובשי עיר, לשפוך עפר מול החומה, לעשות תל גבוה, ועולים עליה להלחם עם העיר, ועל שם שכובשים אותה במקלות וברגלי בני אדם, קרויה סוללה, מלשון מסילה:

ותעמוד בחל. אחרי זה קרבה עדת המלחמה אל העיר, ועמדה על החל, והיא החומה הנמוכה שאצל הגבוה, כמו (איכה ב ח): חל וחומה:

משחיתים. התחילו להשחית החומה, כי קרבו אליה לעמוד על החל:

טז[עריכה]

שמעו שמעו. כפלה דבריה, כדרך הצועק בבהלה, וקראה לאנשי המלחמה שהם ישמעו לה, אשר אמריה תאמר: אמרו ליואב שיקרב אלי, ואדברה אליו:

יח[עריכה]

ותאמר לאמר. רוצה לומר: אמרה ושאלה להשיב על דבריה:

דבר וגו'. רוצה לומר: היה לכם לדבר בראשונה לשלום, לשמוע מה יאמרו הם, כמו שכתוב בתורה (דברים כ י): וקראת אליה לשלום:

שאול ישאלו באבל. רוצה לומר: דע לך שאם ישאלו שאלת מה באנשי אבל, והיא אבלה:

וכן התמו. רוצה לומר, כאשר שאלו, כן היו משלימים השאלה, מבלי שנוי כלל:

יט[עריכה]

אנכי שלומי אמוני ישראל. אמרה בשם כל בני העיר, הן אנכי מעולם מבעלי השלום והנאמנים שבישראל, ולא נמצא בי מעולם מרד לשקר במלך:

אתה מבקש. למה אתה מבקש להמית וגו', כי תמאן לשאול שאלתך, הלא שאל ונתנה לך:

ואם. רוצה לומר: עיר גדולה, אשר קטנות סביב לה וניזונות ממנה, כי כמו שהעיירות הקטנות נקראות בנות הגדולה, כמו שכתוב (יהושע טו מה): עקרון ובנותיה, כן נקראה הגדולה אם הקטנות:

נחלת ה'. היא העיר שהנחיל להם המקום בנחלתם:

כ[עריכה]

אם אבלע וגו'. רוצה לומר: גם העיר גם אנשיה:

כא[עריכה]

לא כן הדבר. שאני בוחר ומבקש להמית ולהשחית, אלא פה נמצא איש וגו':

נשא ידו. רוצה לומר: מרד במלך:

בעד החומה. דרך החומה ממעל לה:

כב[עריכה]

בחכמתה. באמרה: אם יכבשו את העיר, יהרגו את כולם, בעבור החזיקו בידי המורד:

ויכרתו. ולא מסרוהו חי, כי פחדו שלא יגלה לדוד ואנשיו, שגם הם היו בקשר המרד:

ויתקע. לסימן שילכו מן העיר:

כג[עריכה]

אל כל הצבא. לפי שרצה דוד להעמיד את עמשא תחתיו להיות שר הצבא, ולזה אמר כאשר הומת עמשא, נשאר יואב בשררותו על כל הצבא, כמו שהיה:

ובניה. אף שכבר חשבו למעלה, חשבו כאן, על כי חשב שאר השרים:

כד[עריכה]

על המס. לגבות המס מישראל, ועל שמרדו בו בעצת אבשלום, ראה להטיל עליהם מס:

המזכיר. היה ממונה על ספר הזכרונות:

כה[עריכה]

כהנים. רוצה לומר: שרי הכהנים, צדוק היה ממונה לכהן גדול לשמש בימי שלמה, ואביתר היה סגן, במקום בנו אחימלך הנזכר למעלה:

כו[עריכה]

וגם עירא וגו'. גם הוא היה שר לדוד ובעל עצתו, נוסף על האמורים למעלה, כמו (לעיל ח יח):

ובני דוד כהנים היו. או שהעמידו למשוח מלחמה במקום צדוק, כשישמש בכהונה גדולה בימי שלמה ובדברי רבותינו ז"ל (עירובין סג א): שהיה משגר לו מתנותיו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף