מצודת דוד/שמואל ב/ב
|
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
בערי חברון. בהערים הסמוכים לחברון (ד) אנשי וגו' אשר קברו. הוא הפוך, וכמו אשר אנשי יבש גלעד קברו את שאול:
ו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הטובה הזאת. גמול הטובה הזאת:
ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
תחזקנה ידיכם. רצה לומר: התחזקו בעצמם והיו לבני חיל ללחום מלחמתכם:
כי מת אדוניכם שאול. שהיה לכם מאז לעזר ללחום בעבורכם:
גם אותי משחו. כאומר לא נופל אנכי ממנו, ואהיה גם אני לכם לעזר:
ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויעבירהו מחנים. שם היה מקום מוכשר להמליכו:
ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
ועל ישראל כלה. רצה לומר: בתחילה המליכו על אלו המקומות שזכר אחת לאחת, עד שבאחרונה המליכו על כל ישראל, זולת יהודה:
י[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ישראל. רצה לומר: על כל ישראל, ומלך על כולם שתי שנים, וחמשת השנים וששת החדשים הקודמים, לא מלך עדיין על כל ישראל כי אם על המקומות שזכר למעלה, ועוד אחת לאחת על מה מהמקומות, וכל ימי משך מלכותו היה כחשבון שמלך דוד בחברון:
יג[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויפגשום. פגעו אלו באלו, סמוך לברכת גבעון:
יד[עריכה | עריכת קוד מקור]
וישחקו לפנינו. רצה לומר: יתגרו מלחמה אלה באלה דרך שחוק, לראות מי מהם יותר מלומד מלחמה:
טו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויעברו. את ברכת המים, כי היו אלה מזה ואלה מזה:
לבנימן. מבני בנימן, עבדי איש בושת:
טז[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעהו. הבא ללחום למולו:
וחרבו. להכהו נפש:
ויפלו יחדיו. כי הרגו זה את זה:
יז[עריכה | עריכת קוד מקור]
ותהי המלחמה קשה. עם כי מתחילה קמו מתי מספר להלחם דרך שחוק, סוף הדבר היה אשר נלחמו כולם בחזקה:
יט[עריכה | עריכת קוד מקור]
ולא נטה. לא נטה מאחרי אבנר ללכת וגו':
כא[עריכה | עריכת קוד מקור]
נטה לך. כי הרודף אחר מי ושב מאחריו הנה לקלון יחשב ולזה אמר לו אבנר אם מפני הכבוד לא תרצה לשוב מאחרי, עשה זאת: נטה על ימינך וגו', להיות נראה שלא אחרי רדפת כי אם אחר נער אחר, ואחוז באמת אחד מן הנערים ולא תכנו נפש כי אם קח חליצתו, ויחשבו הכל כי אחריו רדפת והשגתו:
כב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ארצה. שתפול מת בארץ:
ואיך אשא פני. להסתכל בו, כי הלא אבוש מפניו:
כג[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחרי החנית. בהברזל המחודד אשר בו, העשוי לשקוע בארץ:
אל החומש. אל צלע החמישית, שהוא על הלב ורבותינו ז"ל אמרו (סנהדרין מט א): מול מקום שכבד ומרה תלוין בו:
מאחריו. כי חלפה גופו מעבר אל עבר:
כל הבא. מאנשי דוד:
ויעמודו. עמדו מתבהלים וחדלו מלרדוף:
כד[עריכה | עריכת קוד מקור]
וירדפו. אבל יואב ואבישי רדפו עוד:
דרך. רדפו דרך מדבר גבעון, ובאו לגבעת אמה:
כה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחרי אבנר. להצילו מיואב ואבישי:
כו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הלנצח. וכי לעולם תהרוג החרב מאתנו איש לאחיו:
הלא ידעתה. והלא תשכיל לדעת שמרה תהיה באחרונה, שאמות אני או אתה:
כז[עריכה | עריכת קוד מקור]
לולא דברת. אם לא דברת מתחילה: יקומו הנערים גו':
כי אז מהבוקר. מעת פגשנו היינו נפרדים אלה מאלה כל אחד לדרכו, כי לא היה מאז דעתי להלחם עמך:
כח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויתקע. לרמז שיעמדו ולא ירדפו עוד, ושמעו אליו ולא יספו עוד להלחם:
כט[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל הלילה. כי פחד מיואב, שלא יפול עליו פתאום:
ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
ועשהאל. לפי שהיה חשוב מכולם, לא כללו עמהם:
לא[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבנימין. וחוזר ומפרש ובמי מבנימין, באנשי אבנר:
לב[עריכה | עריכת קוד מקור]
וילכו כל הלילה. כי גם הוא פחד מאבנר, פן יהרגוהו להסיר מעליו הפחד שלא יגאל דם אחיו:
ויאור. כשבאו אל חברון, האיר להם הבוקר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
