מצודת דוד/שמואל א/יג
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
בן שנה. רצה לומר: כשנמלך, כלתה שנה מזמן משיחתו. או מוסב למקרא שלאחריו, לומר: בשנה הראשונה בחר לו שלשת אלפים וכו':
ב[עריכה]
ויהיו עם שאול. להיות נכונים לשמשו בעת הצורך:
במכמש וכו'. מהם ישבו במכמש, ומהם בהר בית אל:
ג[עריכה]
ישמעו העברים. רצה לומר: בכדי שישאלו מה זה קול השופר, ידעו על ידי זה להיות נשמרים מן הפלשתים:
ד[עריכה]
הכה שאול. אף שיונתן הכהו, יחשב לשאול, כי הוא המלך וכל דבר יקרא על שמו:
נבאש ישראל. נמאס ישראל בעיני פלשתים, כדרך שממאסין בדבר הנבאש:
ויצעקו. נאספו אחרי שאול ללכת הגלגל:
ה[עריכה]
קדמת. למזרחה של בית און:
ו[עריכה]
כי נגש העם. נלחצו מפלשתים:
ויתחבאו. החביאו את עצמן:
ז[עריכה]
ועברים עברו. אמר בלשון הנופל על הלשון, והוא מדרך צחות, ורצה לומר: קצתם מישראל עברו הירדן וברחו לארץ גד וגלעד:
עודנו בגלגל. ולא ירד עדיין לקראת המלחמה:
וכל העם. אשר לא נתחבאו ולא ברחו, חרדו ללכת אחריו למלחמה:
ח[עריכה]
ויוחל. המתין שבעת ימים מעת בואו אל הגלגל:
למועד אשר שמואל. כמו למועד אשר אמר שמואל, רצה לומר: להזמן שקבע לו שמואל מאז משחו למלך כמו שכתוב למעלה (י ח):
ויפץ העם. נתפזרו והלכו ממנו:
י[עריכה]
לברכו. לתת לו שלום, כן תרגם יונתן:
יא[עריכה]
מה עשית. כי הלא אמרתי לך שתוחיל עד בואי, ואני אעלה העולה:
למועד הימים. לזמן הימים שקבעת:
יב[עריכה]
עתה ירדו. הואיל ונאספו, בודאי ירדו ובעל כרחי אלחם עמהם עד לא חליתי פני ה' בעת הבאת הקרבן:
ואתאפק. לזה התחזקתי לעבור על רצוני ולבל המתן עוד, ואעלה העולה לחלות את פני ה' בעת העלותי, עד לא ירדו פלשתים:
יג[עריכה]
נסכלת. עשית סכלות במה שלא המתנת כל היום עד בואי:
את מצות ה'. כי דבר ה' היא, ולא מאלי אמרתי:
כי עתה. אם משמר היית מצות ה', אז עתה בזה הזכות היה ה' מכין מלכותך עד עולם:
יד[עריכה]
ועתה. הואיל ולא שמרת, לא תתקיים ממלכתך:
בקש ה' לו. בעשותך זאת, בקש ה' לו איש העושה כלבבו ושומר מצותיו:
ויצוהו ה'. גזר עליו שהוא יהיה לנגיד:
טו[עריכה]
ויקם שמואל. ושאול היה נמשך אחריו:
הנמצאים עמו. מאותן שלא נפוצו מעליו:
טז[עריכה]
יושבים. היו מתעכבים בגבע:
יז[עריכה]
המשחית. הם אחוזי חרב מלומדי מלחמה המשחיתים בעם:
יח[עריכה]
הנשקף. גבול ההוא היה נראה להעומד על גי הצבועים:
המדברה. מוסב על הדרך, לומר שהדרך יפנה המדברה:
יט[עריכה]
פן יעשו וכו'. ולזה לא הניחו להיות בהם חרש ברזל:
כ[עריכה]
וירדו. רצה לומר: ומאז כשהיו צריכים ללטוש דבר מה, היו יורדים אל ארץ פלשתים, ללטוש שם אצל החרש:
כא[עריכה]
והיתה וכו'. רצה לומר: ומי שלא רצה לרדת לפלשתים, היה לוטש בעצמו את המחרשות וכו', עם הכלי הקרויה 'פצירה פים', העשויה בהרבה פיות וחריצים, ונוח ללטוש בה:
כב[עריכה]
והיה ביום מלחמת. בעת שנלחמו עם פלשתים:
לא נמצא חרב. כי לא היה בישראל חרש ברזל לעשותם:
ותמצא. אבל לשאול וליונתן, להם לבדם נמצא חרב וחנית:
כג[עריכה]
אל מעבר מכמש. מהעבר מזה, להתקרב אל הגבעה מקום שאול ויונתן:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |