מצודת דוד/שופטים/ט

מצודת דוד ‏ שופטים ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

המשל. אם למשול בכם שבעים איש, כי כולם בני ירובעל הם ומי נדחה:

וזכרתם. רצה לומר, בעבור הקורבה ראוי להמליך אותי, ויהיו כולם נדחים:

ג

אחינו הוא. כי עם כולם היה לו קורבה:

ה

ויותר יותם. מבני ירובעל ממספר שבעים, כי עמו היו שבעים:

ז

וישמע וגו'. בעבור הגמול אשר תשמעו אלי:

ח

הלוך הלכו העצים. פתח דבריו במשל, ועם שאין כל דברי הנמשל ידמו להמשל, הנה קצת הדברים ידמו, ויתר דברי המשל באו ליפות המשל ולהכניס בלב השומע:

ט

החדלתי. וכי אחדל מליתן פריי הטוב:

בי. רצה לומר, בפריי:

יכבוו וגו'. כי בשמן זית מכבדים את המקום בנרות המנורה (שמות כז כ), ואת האנשים במשיחת הכהנים והמלכים (כריתות ה ב):

והלכתי. רצה לומר, וכי אעזוב עסקי ואלך להיות מתנענע ומטולטל בעבור צרכי העצים, כי אם אמלוך, אעזוב בעל כרחי עסקי לטרוח בצרכי המלוכה:

יג

המשמח וגו'. כי אין אומרים שירה בבית המקדש כי אם בעת ניסוך היין (ברכות לה ב), ובאנשים נאמר (תהלים קד טו), ויין ישמח לבב אנוש:

טו

אס באמת. לא דרך לעג, לצחק בי לאחר זה:

חסו בצלי. רצה לומר, במעט הצל שיש בי אהיה עליכם למחסה:

ואם אין. שלא באמת תמשחו אותי, כי אם לצחק בי:

תצא אש. רצה לומר, דעו כי סוף הדבר יהיה שממני תצא האש ותשרוף אף הארזים הגבוהים, ואני עמהם:

טז

ועתה. רצה לומר, עתה שמעו הנמשל:

אם באמת. רצה לומר, וכי באמת ובתמים עשיתם מה שהמלכתם את אבימלך, וכי טובה עשיתם וכו', וכי כגמול וכו', בתמיה:

יז

אשר נלחם. רצה לומר, הלא גמול ידיו היה לטובה אשר נלחם אבי בעבורכם וסיכן נפשו במלחמה, והיה מהראוי לשלם לו כגמול ידיו:

יח

ואתם קמתם. לא די שלא שלמתם טובה, כי אם עוד עשיתם הרעה:

בן אמתו. בן שפחתו, ולא מבני אשתו הגבירה:

כי אחיכם הוא. לא המלכתם אותו בעבור כבוד אבי, כי אם על שהוא קרוב לכם מאמו השפחה:

יט

ואם באמת וגו' היום הזה. רצה לומר, ואם עם כל זאת תאמרו, אם מתחלה עשינו הרעה להרוג את בני גדעון, מכל מקום 'היום הזה' מה שהמלכנו את אבימלך בנו, הוא לכבוד גדעון וביתו ואמר, אם כדבריכם כן הוא ש'באמת ובתמים וכו' היום הזה', אזי יהיה גמולכם אשר תשמחו זה בזה:

כ

ואם אין. רצה לומר, ואם אין הדבר בעבור כבוד אבי וביתו כי אם בעבור שהוא אחיכם מן האם, אזי יהיה גמולכם להיות שנאה ומריבה בין אבימלך ובין אנשי שכם ובית מלוא הסמוך לשכם ותאבדו כולכם, וכאשר אמר האטד אל העצים:

כא

מפני אבימלך. מפני יראת אבימלך, שלא יהרגנו:

כד

לבא חמס. רצה לומר, מה' היתה, למען יבוא גמול החמס שחמסו המלוכה מבני גדעון, וגמול דמם, לשום העונש על אבימלך אשר הרגם וכו':

כה

לו. לאבימלך, לתפשו ולהרגו:

ויגזלו. בהיותם מתמידים לשבת יחידים בראשי ההרים, ועל כי מרדו באבימלך, עשו הישר בעיניהם:

ויגד לאבימלך. אשר הקימו עליו מארבים, והיה נשמר מלבוא לשכם:

כו

ויבטחו בו. חשבו שיעזרם הוא מול אבימלך:

כז

ויצאו השדה. כי טרם בוא געל אליהם פחדו מאבימלך לצאת השדה, והיו נסגרים בהעיר:

כח

מי אבימלך ומי שכם. רצה לומר, הלא מהראוי שהנכבד ימשול על הפחותים ונבזים והנה נהפוך הוא, כי 'מי אבימלך' הלא הוא פחות ונבזה, ו'מי שכם', רצה לומר, הלא בעלי שכם המה נכבדי ארץ:

כי נעבדנו. אשר נעבוד לאבימלך, וכלל עצמו עמהם על כי ישב בשכם ומהם יחשב:

הלא בן ירובעל. רצה לומר, וכי הוא ירובעל עצמו שעשה לכם תשועה, הלא בנו הוא ואין לעבדו בעבור אביו:

וזבל פקידו. הלא זבול הוא פקידו ולא הועמד מן ירובעל עצמו, ואם אין מהראוי לעבוד לאבימלך, מכל שכן לפקידו:

עבדו את אנשי חמור. רצה לומר ואם מהראוי לעבדו בעבור שמשל בכם אביו, אם כן, לכו ועבדו את אנשי חמור, כי חמור היה 'אבי שכם', רצה לומר, שר של שכם, אם כן, עבדו בניו בעבור שמשל אביהם:

ומדוע. רצה לומר, ואם בעבור תשועת גדעון, מהראוי לעבוד גם לבנו, זה היה ראוי למי שעשה התשועה לאבותיכם שכבר מתו, 'ומדוע נעבדנו אנחנו', הלא לא לנו היתה התשועה:

כט

ומי יתן. הלואי והיה העם הזה ברשותי, אז הייתי מסירו ממלוכה מכל וכל:

ויאמר לאבימלך. אמר להגיד לאבימלך, הרבה צבאך מה שתוכל וצאה עמי למלחמה:

לא

בתרמה. בהיותו יושב בתרמה, והיא 'ארומה' האמור למטה (פסוק לא), ובשתי השמות היתה נקראת:

והנם. געל ואחיו מפתים אנשי העיר לעשות העיר מצור בעבורך שלא תכנוס בה (וכמו שיקרא 'מצור' כאשר יצורו מבחוץ לבלי תת יוצא ממנו, כן יקרא 'מצור' כאשר יצורו מבפנים לבלי תת בוא לתוכה):

לג

יצאים. כאשר התפאר באמרי פיו:

כאשר תמצא ידך. רצה לומר, כפי יכלתך, אם להרגו אם לתפשו:

לה

מן המארב. ללכת על העיר למלחמה:

לו

כאנשים. 'צל ההרים', הם הנראים לך אנשים, וכונתו היתה לבל יכיר בהם עד אשר יבואו פתאום:

לז

הנה עם. לא צל הרים הוא, כי 'הנה עם יורדים' וכו':

לח

הלא זה העם. המה עמו של מי אשר מאסתם בו:

לט

לפני וגו'. רצה לומר, בראש כולם:

מ

עד פתח. ממקום המלחמה עד בואם פתח השער נפלו חללים:

מא

וישב. רצה לומר חזר לשבת בארומה כמאז:

ויגרש. לאחר זמן כאשר חזקה ידו:

מב

ויגדו. מאנשי אבימלך:

מג

את העם. אשר עמו:

וירא. וכאשר ראה:

מד

והראשים. רצה לומר, אחד מהראשים:

פתח שער. לבל יצא מן העיר לעזור להעם שבשדה:

מה

ויזרעה מלח. פזר מלח לקלקל השדות:

מו

וישמעו וגו'. כי מגדל שכם לא עמדה בתוך העיר:

מח

מה ראיתם עשיתי. כמו ראיתם מה עשיתי וכו':

מט

על הצריח. רצה לומר, סמוך לה:

נב

עד פתח. כי השער היה מעץ:

נד

נושא כליו. כלי זינו:

אשה הרגתהו. ולקלון יחשב לו:

נו

את רעת. את גמול רעת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף