מצודת דוד/מלכים ב/ז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת מצורע למנהג אשכנז וספרד פסוקים ג-כ למנהג תימן פסוקים א-כ (וממשיכים פי"ג פכ"ג)

מצודת דוד ‏ מלכים ב ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויאמר וכו'. כשמוע דברי המלאך הממאן לשלוח בו יד מפחד ה', והמלך הסכים על ידו, אמר: הנה כעת הזאת ביום מחר, יהיה סאה סולת בשקל וכו':

בשער. מקום שמוכרין שם התבואה:

ב

אשר למלך נשען. מלת אשר עומדת במקום שתים, כאילו אמר, אשר למלך, אשר היה נשען על ידו בבואו אל הנביא, כמו שנאמר למעלה: הלוא קול רגלי וכו':

הנה ה' עושה. אף אם עושה ה' ארובות בשמים, להשליך דרך שם על הארץ הסולת והשעורים, וכי אפשר שיהיה הדבר הזה, להיות כל כך בזול:

רואה. הזול ההוא:

ומשם לא תאכל. כי תמות מיד ועל שלגלג על דבריו אמר לו כן:

ג

פתח השער. היו יושבים בפתח השער כדין המצורע כמו שנאמר (ויקרא יג מו): מחוץ למחנה מושבו:

עד מתנו. עד אשר נמות ברעב:

ד

נחיה. כי שם נמצא לחם:

ומתנו. כאומר מה בכך אם נמות, הלא ממה נפשך אנו מעותדים למיתה:

ו

וה' השמיע. הסיבה היה שלא מצאו שם איש, כי ה' השמיע, וכו' רצה לומר, בהשגחת ה' היה נדמה להם כאילו שומעים:

לבוא עלינו. וזהו הקול שאנו שומעים:

ז

המחנה כאשר היא. הכל בשלימות, כאשר היתה היא בעוד שהיו שם:

אל נפשם. להציל את נפשם:

ט

לא כן. לא טוב וישר, (שופטים יב ו): כמו ולא יכין לדבר כן:

היום הזה וכו'. כי היום יש בו מה לבשר טוב, ואנחנו שותקים מלבשר, ואם נמתין עד הבוקר, הלא יודע למלך על ידי אחרים, ונאשם בעיניו על מה שלא מהרנו לבוא ולבשר:

י

שועך העיך. שומר שער העיר:

אסור. קשור אל האבוס כדרכו:

כאשר המה. כשהיו מאז כאשר היו שם:

יא

ויקרא השוערים. שוער העיר קרא אל שומרי שערי בית המלך, ואמר להם הדברים האלה, והם הגידו הדבר לבית הפנימי, מקום מושב המלך:

יב

את אשר וכו'. הערמה והתחבולה אשר עשו:

כי יצאו. להמציא מה לאכול, כי לגודל הרעבון, לא ימתינו עד יחקרו על הדבר:

יג

אשר נשארו בה וכו'. כאומר, אף אם האויב ימית את הרוכבים אין היזק בדבר, כי יהיו ככל המון ישראל הנשארים בעיר, כי כולנו מעותדים למות ברעב, והרוכבים כאחד ממנו אם ישארו פה, ואם לחוש במה שיוקדם להם המיתה, הלוא יהיו ככל המון ישראל שכבר תמו קודם להם, לזאת נשלחה ונראה:

יד

שני רכב. כי עם כל זאת לא רצו להכניס בסכנה כי אם שנים:

אחרי מחנה. רוצה לומר: בדרך ארצם:

טו

אשר השליכו. להקל משאם, בעבור מהירת הניסה:

יז

הפקיד. מינה אותו אז להיות שומר השער:

וירמסוהו. מרוב הדחק העם ההולכים לשלול שלל, רמסוהו ברגליהם:

יח

ויהי כדבר. חוזר ומפרש, למה דבר הנביא שימות השליש, ואמר לפי שכאשר דבר איש האלהים וכו':

יט

ויען. ואז השיב השליש וכו':

ויאמר. ואז אמר לו הנביא: הנך רואה וכו':

כ

ויהי לו כן. וכאשר אמר הנביא, כן היה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף