מצודת דוד/מלכים א/יד

מצודת דוד ‏ מלכים א יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

והשתנית. שני כסותך למען לא ידעו הרואים אשר את אשתי, כי חשב פן כשידעו אשר היא הולכת אל הנביא, יחקרו לדעת מה דבר עמה, ויהיה לו למוקש:

למלך. שאהיה למלך, ונראה אם כן בזה שדבר ה' בפיו אמת:

ד

קמו עיניו משיבו. לפי שדרך העין להתנענע בעת הראות, אבל כשנעדר הראות מן העין, תקום ותעמוד במקום אחד:

ה

כזה וכזה. הדברים שאמר לה:

והיא מתנכרה. עושה עצמה כנכרית, כאלו אינה אשת ירבעם:

ו

למה וכו'. רצה לומר: למה לך להתנכר לבל יכירך מי, הלא אנכי שלוח בחזות קשה רק אליך, לא יודע לאיש, ואין לך צורך להתנכר:

ט

מכל אשר היו לפניך. רמז בזה לשלמה ולרחבעם:

אחרי גוך. כהמשליך דבר מה לאחוריו, לבל יראהו:

י

משתין בקיר. הוא הזכר, כי עושה קלוח ומשתין בקיר ולא כן הנקבה:

עצור. העושר, שהוא עצור ומעוכב בתוך הבית:

ועזוב. המקנה, שהוא עזוב בשדה:

בישראל. רצה לומר: בפרסום רב, למען יוסרו:

כאשר יבער. רצה לומר: כאשר המבער יבער את הצואה מבלי ישאיר שארית, כן אבערו עד תומו:

יא

לירבעם. מבית ירבעם:

כי ה' דבר. ובידו לקיים:

יג

דבר טוב. לא פירש מהו הדבר הטוב, ורבותינו ז"ל אמרו, שבטל משמרתו ועלה לרגל:

בבית ירבעם. בכל בית ירבעם, נמצא רק בו דבר טוב:

יד

זה היום. רצה לומר: האנשים אשר הם זה היום בעולם, שכבר נולדו:

ומה גם עתה. רצה לומר: גם מה אשר יולדו מעתה:

טו

כאשר ינוד הקנה. אשר לרוב רכותו, יתנודד במעט רוח, ויכה את עצמו בהעומד אצלו:

מעבר לנהר. הוא נהר גוזן, כי לשם גלו כמו שנאמר במלכים ב (יז ו, יח א) ובדברי הימים (א ה כו):

מכעיסים. המכעיסים:

טז

ויתן את ישראל. לדבר העונש הנזכר:

אשר חטא. הוא עצמו:

ואשר וגו'. בעשות להם עגלי הזהב:

יז

תרצתה. אל תרצה, והיא היתה עיר המלוכה, עד עמרי שבנה את שומרון:

בסף הבית. יתכן שעמד הבית בקצה העיר, כי הנביא אמר לה בבואה רגליך העירה:

יט

אשר נלחם. מהמלחמות אשר נלחם:

ואשר מלך. מענין המלוכה אשר מלך:

על ספר וכו'. ספר מיוחד היה להם, כתבו בו כל הקורות והספורים:

כא

ושם אמו. בא לומר, שהנה נדמה להמקור אשר חוצב ממנה, כי אמו היתה בת עובדי כוכבים ומזלות:

כב

מכל אשר עשו. יותר ממה שהכעיסו אבותם בימי השופטים:

כג

גם המה. כמו שבנו בני עשרת השבטים:

להם. לעצמם:

ותחת כל עץ רענן. חוזר הוא על הבמות והמצבות:

כו

ואת הכל. ולא השאיר מהם כלום:

כח

ישאום הרצים. להגן עליו מהאויב הבא פתאום:

והשיבום. אחרי בוא לבית המלך:

ל

ומלחמה היתה. עם כי שב מלהלחם בדבר הנביא כמו שנאמר למעלה מכל מקום לאחר זמן חזר ונלחם עמו כל הימים עד מותו:

לא

ושם אמו. חזר וכתבו, לומר שעד יום מותו נדמה במעשיו למעשה אמו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף