מצודת דוד/יחזקאל/קונטרס בנין הבית

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

באהבת ה' אותנו הבטיח לנו ע"י נביאיו להשיב אותנו אל ארץ אבותינו ארץ חמדה צבי היא לכל הארצות. והעדיף לנו מטובו כי תתרחב עוד יותר ממה שהיתה לשעבר כמ"ש ודמשק מנוחתו כו' וגם חמת תגבל בה צור וצידון וכו' (זכרי' ט). שהפסוק ההוא מורה שגם המדינות ההם יוכנסו בגבול א"י ויחשבו ממנה. וכמו שהבטיח לנו ביד אבי כל חוזה כמ"ש ואם ירחיב ה' אלקיך את גבולך וכו' (דברים יט). ורחבה מצפון לדרום תגיע עד שכ"ה אלפים קנים (לפרש"י שפי' שכל הי"ג חלקים יהיו שווים אף ברוחבה). וכל קנה יחזיק ששה אמות באמות בת ששה טפחים שנאמר ומן המדה הזאת וכו' (יחזקאל מה) ור"ל בקנה המדה שמדד בו הר הבית ובניני המקדש ושם נאמר קנה המדה שש אמות באמה וטופח (שם מ) ור"ל באמה של חול שהיא בת חמשה טפחים ועוד טפח אחד. עשה מהם אמות ויעלו לחשבון י"ט פעמים מאה אלפים וחמשים אלפים אמות. חזור ועשה מהם מילין וחשוב אלפים אמה לכל מיל. הרי תשעה מאות וחמשה ושבעים מיל. וארבעה מילין לפרסה יחשב. הרי רמ"ד פרסאות פחות מיל. (ואין לתמוה הלא א"י היתה ת' פרסה על ת' פרסה וגבולה הדרומי היתה לאחדים עם לעתיד וגבולה הצפוני הגיע רק עד דמשק ולעתיד הלא תתרחב גבולה עד מהלאה לדמשק. ואיך א"כ לא יהי' רחבה כ"א רמ"ד פרסאות פחות מיל. כי י"ל שבאמת עם שפועי ההרים היתה ת' פרסה. אבל לעתיד הלא יושפלו כל ההרים ותשוב להיות מישור כמ"ש יסוב כל הארץ כערבה (זכריה יד) וא"כ אף אם תהיה רמ"ד פרסאות פחות מיל תתרחב גבולה מכמות שהיתה עד שגם דמשק תכנס בה). וארכה תגיע עד קצה ים הגדול למערבו כמו שהיתה לשעבר. ואפשר גם למזרח תתארך להלן מכמות שהיתה. כי לא פורש במקרא רק מצרי א"י עצמה ולא של עבר הירדן המזרחי:

וכל השטח הזה תחולק לי"ג חלקים שווים ובשורות הכרם. אורך כל רצועה מקצה גבול המזרחי עד קצה גבול המערבי. והרוחב של כ"א מצפון לדרום כ"ה אלף קנים. והן ק"ן אלף אמות. שהם ע"ה מיל. והי"ג הרצועות ההם תחולק י"ב מהם לשנים עשר שבטי ישרון זה אצל זה לכל שבט חלק אחד זה כזה. והחלק השלשה עשר העומדת בתוך אלו הי"ב חלקים. חמשה מזה ושבעה מזה. החלק ההיא תחולק עוד לשלש רצועות. האחת ר"ל הצפוני תהיה רחבה מצפון לדרום עשרת אלפים קנים. ותנתן לאחוזת הכהנים. ובאמצעית אורך ורוחב הרצועה ההיא יבנה המקדש. וכאשר יבואר לפנינו. והשנית אצלה לדרומה גם היא תהיה בת עשרת אלפים קנים. ותנתן לאחוזת הלוים. ובאמצעית אורך הרצועה ההיא סמוך לגבול אחוזת הכהנים יעמדו עשרים לשכות לשבת בהם השוערים. אמנם השלישית בצד הדרום תהיה בת חמשת אלף קנים. ולאחוזת העיר תחשב. והעיר באמצעית אורכה ורחבה. ומזה ומזה ר"ל למזרח ולמערב תהיה לעובדי העיר. וא"כ שלשת הרצועות ההם בכללם רוחבן כ"ה אלף קנים. וכמדת רוחב כל חלק מחלקי השבטים אולם אורך השלשת הרצועות ההם ממזרח למערב לא יהיו כ"א בני כ"ה אלף קנים. ויהיו הרצועות ההם בכללם בתמונת מרובע. ומשני קצות גבולי הרצועות ההם עד קצה גבול כל א"י ר"ל גבול המזרחי והמערבי. נתונה תהיה לחלק הנשיא. וא"כ כל אלו שלשת הרצועות וחלק הנשיא שמזה ומזה בכללם יהיו כאחד מחלקי השבטים באורך וברוחב:

ובפאת הצפוני אצל הגבול יקחו שבט דן את נחלתם. ואחריהם לדרום יקחו בני אשר. ואחריהם בני נפתלי. ואחריהם בני מנשה. ואחריהם בני אפרים. ואחריהם בני ראובן. ואחריהם בני יהודה. ואחריהם החלק הניתן לאחוזת הכהנים והלוים ואחוזת העיר ולהנשיא שמזה ומזה. ואצל גבול בני יהודה תהיה אחוזת הכהנים. ואורכה כ"ה אלף קנים ברוחב עשרת אלפים קנים כמפורש למעלה. והמקדש באמצעיתו. וחומת הר הבית סביבו חמש מאות קנים בחמש מאות קנים. ועוד מגרש לו סביב חמשים אמה לכל רוח. הרי בין הכל תקט"ז קנים ושני שלישי קנה על תקט"ז קנים ושני שלישי קנה. א"כ נשאר ברוחב הרצועה ההיא תשעה אלפים וארבעה מאות ופ"ג קנים ושליש קנה. חלקהו חציו לצפונו וחציו לדרומו. הרי לכל רוח ארבעת אלפים ושבע מאות ומ"א קנים ושני שלישי קנה. ובאורך הרצועה ההיא הלא נשאר כ"ד אלפים וארבעה מאות ופ"ג קנים ושליש קנה. חלקהו חצו למזרחו וחציו למערבו. הרי לכל רוח שנים עשר אלף ושני מאות ומ"א קנים ושני שלישי קנה. והעודף הזה להלן מהר הבית והמגרש בכל ארבעת הרוחות יהיה לכהנים למקום לבתים. ואצל גבול הכהנים בדרומה תהיה אחוזת הלוים. והיא גם היא ארכה כ"ה אלף קנים ברוחב עשרת אלפים קנים. ועשרים לשכות יעמדו בהרצועה ההיא בצפונו אצל גבול הכהנים מול המקדש לשבת בהם הלוים השוערים להיות סמוכים להמקדש. והנותר בהרצועה ההיא תהיה לכל צרכי הלוים. ואצל גבול הלוים לדרום תהיה אחוזת העיר. וארכה אלף קנים ברוחב חמשת אלפים קנים. וכל ישראל יהיו להם חלק בהרצועה ההיא. והעיר ירושלים תהיה באמצעית הרצועה ההיא. ותהיה ארבעת אלפים וחמש מאות קנים על ארבעת אלפים וחמש מאות קנים. ושנים עשר שערים יהיו לה. שלשה צפונה שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד. ושלשה נגבה שער שמעון אחד שער יששכר אחד שער זבולון אחד. ושלשה ימה שער גד אחד שער אשר אחד שער נפתלי אחד. (ואולי יהיה לכל שבט שער מיוחד לצאת ולבוא דרך בו וקרא שם השער ע"ש) וסביבות העיר יהיה המגרש שני מאות וחמשים קנים לכל רוח. א"כ הרי העיר מצפון לדרום עם המגרש מזה ומזה חמשת אלפים קנים. כמדת רוחב הרצועה ההיא ומילא אותה. ומזה ומזה למזרח ולמערב ישאר לכל רוח עשרת אלפים קנים. ותהיה תבואתה למאכל לאנשי העיר. ושלשת הרצועות ההם בכללם יהיו א"כ רחבם כאחד החלקים. וארכם כ"ה אלף קנים. ומזה ומזה ר"ל למזרח ולמערב עד סוף כל גבולי א"י תהיה להנשיא. וא"כ שלשת הרצועות ההם. וחלק הנשיא מזה ומזה יהיו כאחד החלקים באורך וברוחב. ואחר החלק ההיא לדרומו יקחו שבט בנימין את נחלתם. ואחריהם יקחו בני שמעון. ואחריהם בני יששכר. ואחריהם בני זבולון. ואחריהם יקחו בני גד את נחלתם בפאת הדרומי אצל הגבול. וכל הדברים הנאמרים פה מפורש תמצא במקראי קודש ביחזקאל סי' מ"ה ומ"ח צא והתבונן בהם:

ועתה נבוא לדבר בבנין הבית עם כל חדריו ותאיו ואלמיו ולשכותיו ומוצאיו ומובאיו וכל כליו כפי המראה אשר ראה יחזקאל:

א הנה כבר זכרנו למעלה שיהיה מגרש סביב חומת הר הבית ורחבו חמשים אמה לכל רוח כמ"ש וחמשים אמה מגרש לו סביב (מה ? ג). והוא מקום פניו מבלי נטיעה וזריעה להיות לנוי ולפאר את בית אלקינו.

ב ולפנים מהמגרש הזה יבנה חומת הר הבית. ותהיה חמש מאות קנים בחמש מאות קנים שנאמר חמש מאות וכו' (מה ג). ובמדה ההיא יוכלל גם עובי החומה. (כי מחוץ לחומה מדדו ולא כן ע"א[עזרת אנשים] בסי' ט' וההיכל בסי' כ"ט). ומדת הקנה ששה אמות באמות בת ששה טפחים שנאמר קנה המדה שש אמות באמה וטופח (מ ה) ור"ל באמה של חול שהיא בת חמשה טפחים ועוד טפח אחד. ועובי החומה קנה אחד וגבהה קנה אחד שנאמר וימד רוחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד (מ ה). (והחומה ההיא תהיה נמוכה בכדי שיהא נראה מבחוץ כל בניני בה"מ ולא יעלימם החומה ההיא מעין הרואה). וחמשה שערים יהיו להר הבית שנים מן הדרום ואחד מן המערב ואחד מן הצפון ושער המזרחי. וכמו שהיה בבית שני וכדאיתא בפ"א ממדות. והחלל שבין החומה ההיא לחומת ע"נ[עזרת נשים] שפנימה לה לא יהיה מדתה שוה בכל הרוחות. וכמו שהיה בבית שני וכדאיתא בפ"ב ממדות הר הבית רובו מן הדרום שני לו מן המזרח שלישי לו מן הצפון מעוטו מן המערב. (ופי' התוי"ט בשם הראבי"ה לפי שהעיר היתה בדרום הר הבית וכל הנכנסין בתחילה נכנסין דרך הדרום ולכך היתה חללה מרובה להחזיק את כולם. ושני לו מן המזרח לפי שכל המקיף מקיף דרך ימין והבא מדרום ימין שלו למזרח וא"כ כל הבאים להר הבית הולכים דרך הדרום ופונים למזרח והרבה מהם נשארו בדרום ואין כולם הולכים למזרח וא"כ אין צורך להיות חלל המזרח שוה לחלל הדרום כי אף בהפחות מה ממנו יחזיק את כל הבאים בה. וכמו כן הרבה נשארו במזרח. וכמו כן הרבה נשארו בצפון. ומעט מהם יבואו למערב ולכך חללה המעט מכולם עכ"ד בהוספת באור).ובמקום שיהיה רוב חללה. יהיה רוב תשמישה ר"ל לשכות ובתים לפי רוב העם הבאים לכל רוח וכמו שהיה בבית שני וכדאיתא בפ"ב ממדות:

ג ולפנים מחומת הר הבית משוך עשר אמות מחומת כתלי תאי ע"נ[עזרת נשים] (ובמערב מכותך ע"נ עצמה) יהיה הסורג סביב סביב. וגבהו עשרה טפחים. ומעשהו מעצים קצרים וארוכים מורכבים זע"ז ועשוי נקבים נקבים. וכמו שהיה בבית שני. וכדאיתא בפ"ב ממדות. וחלל העשר אמות שלפנים הימנו יקרא חיל. (וכתב התוי"ט שנ"ל שמחיצת הסורג היה להבדיל את העכו"ם לבל יבואו מפנימה לו). וי"ב מעלות יהיו מהחיל לע"נ כי שפוע ההר הולך ועולה למערב שנאמר ויעל במעלותיו (מו ו) וכדאי' בפ"ב ממדות. ורום כל מעלה חצי אמה ושלחה ר"ל שטח המעלה מקום העמדת הרגל ג"כ חצי אמה וארכם מהקצה להקצה וזהו במזרח. אבל ברוח הצפוני והדרומי יהיו שבעה מעלות מהחיל לעז"נ כמ"ש ובמעלות שבע יעלו בו (מ כב) ונאמר ומעלות שבע עלותיו (מ כו). והמעלות האלו יהיו לפני האולמות אשר יתבארו למטה בסי' ה' שנאמר ואילמיו לפניהם ( מ כב) אבל במערב לא יהיו מעלות כלל כי במערב הלא החיל הוא בגובה ההר והמקום שוה וארץ מישור:

ד ולפנים מהסורג והחיל תהיה חצר החיצונה והיא ע"נ (עזרת נשים) ותהיה מסבבת את החצר הפנימי והיא ע"א (עזרת אנשים) ואת ההיכל ובית קה"ק והתאים והלשכות אשר יתבארו לפנינו. את כולם תסבב מכל ארבעת הרוחות ואורך כתליה הצפוני והדרומי יהיו שי"ז אמות וזהו בפנים (לבד מה שיכסו עובי חומות המזרחי והמערבי). ואורך כתליה המזרחי והמערבי יהיו שי"ב אמות בפנים. ותהיה א"כ חללה שי"ז על שי"ב. (ועם עובי כותלי החומה תהיה של"ט על שכ"ד). וכמפורש למטה בסי' י'. ועובי חומתה מלא הקנה כמדת חומת הר הבית. ועובי המזוזות להשער מזה ומזה יהיו ג"כ מלא הקנה כמדת עובי כותלי החצר ההיא לכסות את עבים שנאמר וימד את סף השער קנה א' רוחב (מ ו) והמזוזות יהיו עגולים (ממה שנאמר ההיכל מזוזת רבעה (מא כא) מכלל שאר כל המזוזות יהיו עגולים. אף שקראם ספים לא אילים אין לחלק בזה. כי הלא מזוזת ההיכל אף שתהיה רבעה קראם אילים שנאמר ומדד את האילים (שם א) וגם מזוזת אולמי השערים קראם בשני השמות שנאמר וסף השער (מ ז) ונאמר ואיליו שתים אמות (שם ט) ויהיו א"כ דומים למזוזות חצר הפנימי שיהיו עגולים שקראם אילים שנאמר ופתחה באילים השערים (שם לח) ועיין בסי' ו' ובסי' ט"ז) ובראשן כותרות דמות אילן תמר שנאמר ואל איל תמורים (מ טז) ור"ל בראש כל מזוזה כתר דמות אילן תמר:

ה ושלשה שערים יהיו לה. אחד במזרח ואחד בצפון ואחד בדרום שנאמר ויבוא אל שער אשר פניו דרך הקדימה (מ ו) ונאמר והשער אשר פניו דרך הצפון (מ כ) ונאמר והנה שער דרך הדרום (מ כד) אבל במערב לא יהיה לה שער. ורוחב כל שער מאלו השערים יהיה עשר אמות וגבהו חמשים אמות שנא' וימד את רוחב פתח השער עשר אמות (מ יא) ונא' ועל פני השער האיתון כו' חמשים אמה (מ טו). וכמו כן מפורש במקרא בשער הצפוני ובשער הדרומי. ואצל כתפי השערים ההם אמה וחצי להלן מחללי השערים יהיה משוך לפנים כמין שני כתלים אחד מכל צד (ובענין קורא אותם אולמי השער). ועל הכתלים ההם תקרה כמין כיפה (ועש"ז) יקראו אולמים כדמשמע ברש"י בערובין דף ק"ב דכיפה קרוי אולם). ויהיה א"כ מכותל זה לכותל זה י"ג אמות וז"ש אורך השער י"ג אמות (מ יא). ועובי הכתלים ההם ששה אמות שנאמר וימד כו' קנה אחד (מ ח) וארכן שמונה אמות שנאמר וימד כו' שמנה אמות (מ ט) ובראשן הפנימי מזוזות עגולים ולא כדורים כי רחבן שש לכסות עובי הכותל ועבין שתי אמות שנאמר ואיליו שתים אמות (מ ט) וא"כ כותלי האולם עם המזוזות נמשך בליטתן לפנים עשר אמות. ולהם חלונות אטומות שנאמר וכן לאלמות (מ טז) ור"ל לא כדרך שאר חלונות שהמה צרות מבחוץ והולכות ומרחיבות כלפי פנים להכניס אורה. כי החלונות ההם יהיו צרות מבפנים להראות שאינו צריך לאור היום. או ר"ל שלא יהיו החלונות פתוחות לגמרי כי יהיו סתומות בדבר ספירי כזכוכית וכיוצא. וגבהי כותלי האולם חמשים אמה כמדת גבהי השערים שנאמר על לפני אולם כו'חמשים אמה (מ טו). והמזוזות גבהן ששים אמה שנאמר ויעש את אילים ששים (מ יד). ואף שכל אולם הלא יקרא בית שער ומשפטו א"כ להיות פונה מחוץ להשער וכמו אולמי שערי ע"א (עזרת אנשים) בסי' י"ב. אבל אולמי שערי ע"נ יפנו לפנים שנאמר ואולם השער מהבית (מ ט). וזהו לפי שהשערים ההם יהיו מול שערי ע"א כמפורש למטה בסי' ט' וגם להם אולמות יהיו בולטים לחוץ כמפורש בסי' י"ב ולזה יפנו אולמי השערים ההם לפנים בכדי שיהיו אולם מול אולם וזהו דבר נוי:

ו ואצל כתפי השערים ההם מבחוץ מול כלל הר הבית יעמדו שלשה תאים מזה ושלשה מזה. אורך כ"א קנה אחד והרוחב קנה שנאמר ותאי השער כו' שלשה מפה (מ י) ונאמר והתא קנה אחד אורך וכו' (מ ז) וחמש אמות עובי כותל המפסיק בין תא לחבירו שנאמר ובין התאים חמש אמות (מ ז). וכמדה הזאת יהיו כותלי הצדדים שמזה ומזה וכותלי החיצונים שכלפי הר הבית. אבל לאחוריהם כותלי ע"נ יהיו להם לכותל. והתחלת כותלי התאים שאצל השערים מזה ומזה יהיו משוכים שתי אמות ומחצה להלן מחללי השערים שנא' וגבול לפני התאות אמה אחת (מ יב) ור"ל שיהיו מרוחקים אמה אחת להלן ממול התחלת כותלי האולם שלפנים מהם. וכותלי האולם הל' יהיו מרוחקים אמה ומחצה מחללי השערים כמבואר למעלה בסי' ה'. א"כ הרי שתי אמות ומחצה. וכדמות קרוי יעשו מכותל התא שאצל השער מזה לכותל התא שאצל השער מזה. ויהיה כדמות שער. ורחבו יהיה כ"ה אמות עם עובי כתליו והם כותלי התאים שמזה ומזה והם עשר אמות. וגבול לפני התאות ב' אמות ומחצה מזה וב' אמות ומחצה מזה הרי ט"ו אמות. ועשרה מול כלל הפתח הרי כ"ה. וז"ש וימד את השער כו' עשרים וחמש אמות (מ יג). וז"ש ופתחה באילים השערים (מ לח) כי שני שערים יהיו זה לפנים מזה. ועי' בסי' ט"ז. והתאים ההם יהיו פתוחים מזה לזה שבצדו. והתאים שאצל השער יהיו פתוחים זה מול זה להחלל שביניהם אשר לפני פתח השער שנאמר פתח נגד פתח (מ יג) או יאמר על השני השערים אחד מעשר אמות והשני מכ"ה אמות והם יהיו זה מול זה כמפורש למעלה. ומזוזות הפתחים ההם עגולות ובראשן כותרות דמות אילן תמר. ( ועי' בסי' ד' וגם בפי' קראם אילים ע"ש עגולן). ובהמזוזות ההם יפתחו חלונות. ועוד יפתחו להם חלונות יפנו לכותל העזרה שמאחוריהם. וכל החלונות יהיו אטומות (ופירושו עי' לעיל סי' ה') וז"ש וחלונות אטומות כו' ואליהמה כו' וחלונות סביב סביב לפנימה וכו' (מ טז) כהצורה הזאת תהיה לכל שער משלשה השערים הנזכרים בסי' שלפני זה:

ז ובהעזרה ההיא בארבעת מקצעותיה בפנים יעמדו ארבעה חצרות לבשל בהם הקדשים. ולא יהיו מקורות בכדי שיהא קיטור העשן עולה. ורחבן מצפון לדרום שלשים אמות. וארכן ממזרח למערב ארבעים אמות שנאמר בארבע מקצעות החצר חצרות קטרות כו' (מו כב). ושורות אבנים יהיו בולטין ויוצאין מחומות כתלי החצרות ההם סביב סביב סמוך לארץ ובהם נקבים נקבים מקום שפיתת קדירות. ומתחת להם חלל להסיק בו האש מתחת הקדירות היושבות בנקבי השורות ההם שנאמר וטור סביב כו' ומבשלות עשוי וכו' (מו כג). ובהם יבשלו חזה ושוק של שלמים שאינם נפסלים בצאתם חוץ מע"א כמות החטאת והאשם וז"ש את זבח העם (מו כד):

ח וסביב להחצר ההיא בפנים בכל ארבעת רוחותיה תהיה בנוי רצפה והיא כמין עליה בנוי על עמודים. ועל הרצפה ההיא יעמדו לשכות ויהיו נשענים לכתלי החצר ההיא. ומנין הלשכות שלשים שנאמר והנה לשכות ורצפה כו' שלשים לשכות אל הרצפה (מ יז) (ויחולק לפי אורך המקום וקצרו) ולא תסבב הרצפה ההיא את כל היקף העזרה ההיא כי ממעל להשערים לא תהיה הרצפה. כי השערים יבדילו את הרצפה. והיא תהיה להשערים ההם לכתפות מזה ומזה שנאמר והרצפה אל כתף השערים (מ יח) וכמו כן לא תהיה הרצפה ממעל להד' חצרות הקטרות אשר יעמדו בארבע מקצעות העזרה ההיא כמבואר בסי' שלפני זה וזה בכדי שיהא הקיטור עולה למעלה ולא תעמוד הרצפה לפניו ותחתיות הרצפה מכוונת תהיה מול כלות גבהי השערים שנאמר לעומת אורך השערים כו' (מ יח). וא"כ תהיה מתחלת בכלות חמשים אמה מרצפת הקרקע. ותהיה עוד בולטת למעלה מחמשים והלשכות עליה וא"כ תהיה נשענת גם על כותלי אולמי השערים שגם הם בני חמשים אמה כמבואר למעלה בסי' ה':

ט ולפני הימנה חצר הפנימי. והיא עזרת אנשים. ותהיה מאה אמה על מאה אמה לבד מעובי כתליה. ובני שש אמות יהיו כתליה שנאמר וימד את החצר אורך מאה אמה כו' (מ מז) ונאמר ואליו כו' כמדות האלה (מ כט) ור"ל מזוזות חצר הפנימי הם כמדות מזוזות חצר החיצונה והלא הם בני שש אמות כמבואר למעלה בסי' ד'. וא"כ בוודאי כמדה הזאת יהיו עובי הכתלים בכדי שיהיו מכוסים בהמזוזות. וכמו בשל חצר החיצונה. ומכותלי העזרה ההיא לכתלי ע"נ בכל שלש הרוחות ר"ל במזרח ובצפון ובדרום יהיה מאה אמה שנאמר וימד כו' מאה אמות (מ יט) ונאמר וימד כו' אל שער מאה אמה (מ כג) ונאמר וימד כו' אל השער כו' מאה אמות (מ כז) ובכל רוח מאלו שלש הרוחות יהיה לה שער מול שער שבע"נ. ורחבם וגבהם כמדת שערי ע"נ. ונתבארו בסי' ה'. שנאמר וימד את השער כו' כמדות האלה (מ כח). ובכל אלו שלש הרוחות יעלו בשמנה מעלות מע"נ לע"א שנאמר ומעלות שמנה מעליו (מ לא) וכמו כן נאמר ברוח המזרחי והצפוני והמעלות ההם יהיו בין תאי שערי העזרה ההיא. כי גם לשערי העזרה ההיא יהיו תאים כאשר יבואר למטה בסי' י"א. וז"ש מחוצה לעולה ופתח השער (מ מ) ועיי' בסי' י"ד:

י כבר אמרנו בסי' שלפני זה שעזרת אנשים תהיה מאה אמה על מאה אמה. ועובי כתליה בני שש אמות. ולכל שלש רוחותיה ר"ל למזרח ולצפון ולדרום חלל מאה אמה עד כותל ע"נ. יחויב מזה א"כ שיהיו אורך כתלי ע"נ הצפוני והדרומי בני שי"ז אמות וזהו בפנים (לבד מה שיכסו עובי חומות המזרחי והמערבי) דהיינו מאה אמה מול אויר חלל חצר החיצונה ר"ל ע"נ עצמה במזרחה של ע"א. וששה מול כותל המזרחי של ע"א. ומאה אמה מול חלל ע"א. ומאה אמה ממול התחלת כותל האולם עד כלות יסוד כותל תא המערבי שיעלה למספר מאה אמה. וכאשר יבואר בחתימת דברינו בסי' מ"ה. וי"א אמה מול אויר הי"א אמה שמן יסוד הכותל ההיא עד כותל מערבי של ע"נ עצמה. וכאשר יבואר בסי' ל"ה. ואורך כתליה המזרחי והמערבי. יהיו בני שי"ב אמות בפנים. דהיינו מאה אמה מול חלל ע"א. וי"ב אמות מול כתליה מזה ומזה. ומאתים אמה מול אויר חלל חצר החיצונה ר"ל ע"נ עצמה מזה ומזה ר"ל לצפונה ולדרומה של ע"א. והואיל וכן א"כ עשר אמות האמצעית בכותל המזרחי של ע"נ יהיו מול עשר אמות האמצעית בכותל המזרחי של ע"א. וכאשר יעמדו שערי העזרות ההם באמצעית כותליהם יהיו א"כ מכוונים זה מול זה. וגם אולמי השערים יהיו זה לעומת זה לנוי ולפאר. כמבואר למעלה בסי' ה'. ולמטה בסי' י"ב. אמנם שערי הצפוני והדרומי שבע"נ ע"כ לא יעמדו באמצעית כותליהם. כ"א יעמדו באמצע לא יהיו א"כ מכוונים מול שערי ע"א. ואף אולמי השערים לא יעמדו זה מול זה בכיוון. ואיה הנוי והפאר. שהרי נתבאר שאורך הכתלים ההם יהיו בני שי"ז אמות. וכשתקח עשר אמות האמצעית להשער. א"כ ישאר קנ"ג אמות וחצי מזה. וקנ"ג וחצי מזה. א"כ יהיו התחלת השערים קנ"ג אמות וחצי מהתחלת חלל ע"נ מזה ומזה. ותחזור ותחשוב מספר האמות מהתחלת שערי ע"א עד כלות חלל ע"נ. ויעלה בידך לפאת המזרח קנ"א אמות (ולפאת המערב קנ"ו אמות). שהרי חלל ע"א מאה אמה. וכשתקח עשר אמות האמצעית להשער. ישאר א"כ מחללה מצד אחד מ"ה אמה וששה אמות עובי כותל המזרחי הרי נ"א אמה. ומאה אמה של חלל ע"נ למזרחה של ע"א הרי קנ"א אמות. וא"כ יהיו שערי ע"נ הצפוני והדרומי משוכים למערב ב' אמות ומחצה להלן משערי ע"א הצפוני והדרומי. ולא יהיה א"כ שער מול שער. ואף אולמי השערים לא יהיו מכוונים ממש. ואין עוד נוי בהם. וע"כ צ"ל כי שערי ע"נ הצפוני והדרומי גם הם יתחילו בכלות קנ"א אמות מהתחלת חללה מפאת המזרחי. ומהתחלת השערים ההם בפאת המערבי עד כלות חללה לפאת המערב יהיה א"כ קנ"ו אמות. ומעתה יהיו השערים זה מול זה ואף גם אולמי השערים ולנוי ולפאר.

יא גם לשערי ע"א יהיו ג' תאים מפה וג' תאים מפה. וגם הם יעמדו מבחוץ פונים כלפי אויר חלל ע"נ. וגם עשוי כדמות שער מגג התא לגגו. וגבול לפני התאות. הכל כמו תאי שערי ע"נ. ונתבאר למעלה בסי' ו'. גם בכל יתר פרטי הדברים יהיו שווים להם וכמדתם בכל דבר שנאמר ותאיו ואליו ואלמיו כמדת האלה (מ כח):

יב ואף להשערים ההם יהיו אולמות בנויות כתמונת וכמדת אולמי שערי ע"נ. ונתבאר למעלה בסי' ה'. אבל יהיו פונים כלפי חוץ מול אולמי שערי ע"נ שנאמר ואלמיו אל חצר החיצונה (מ לא) וכן נאמר בשער הצפוני והמזרחי. ויעשה כזאת כי דבר נוי הוא להיות אולם מול אולם. והאולמות ההם ע"כ יעמדו להלן מתאי השער לתוך חלל ע"נ. ולא בחלל שבין התאים. שאלו יעמדו בין התאים. לא יהיו א"כ נראים מבחוץ כללץ שהרי משך בליטת האולם עם מהזוזות לא יהיו כ"א עשר אמות כמדת אולמי ע"נ ומזוזותיהם והם הלא יהיו בני עשר אמות כאשר נתבאר בסי' ה'. והתאים הלא חללם שש אמות וכתליהם החיצונים חמשה אמות. וכמדת תאי ע"נ אשר נתבאר בסי' ו'. א"כ הרי משך בליטת התאים וכתליהם עוד אמה אחת יתירה על משך בליטת האולם והמזוזות. ואיה הנוי אם לא יהיה נראה מבחוץ. ועוד שהרי החלל שבין התאים לא יהיה כ"א ט"ו אמות כמדת החלל שבין תאי ע"נ. ונתבאר בסי' הנזכר. וחלל האולם עם כתליו מזה ומזה הלא יהיו כ"ה וכמדת אולמי ע"נ. ונתבאר בסי' ה'. וא"כ איך יחזיק החלל שבין התאים את כותלי האולם וחללו. אע"כ שהאולמות ההם יעמדו להלן מן התאים. וכתליהם יהיו מחוברים לכתלי התאים. ויהיו עוד כותלי האולמות יוצאים בעובין אמה לחלל שבין התאות. כי כתלי התאות חמש. וכתלי האולמות שש. וא"כ יהיו בולטין אמה להלן. ויהיה א"כ גבול לפני כתלי האולמות אמה ומחצה. וגבול לפני התאות יתירה עליו אמה. וכמדת הגבול שלפני אולמי ותאי ע"נ אשר נתבאר בסי' ה' ובסי' ו':

יג ובאולם שער הצפוני יעמדו ארבעה שולחנות שתים במערבו ושתים במזרחו. ואליהם ישחטו את ק"ק הטעונין צפון שנאמר ובאולם השער שנים שולחנות מפה כו' (מ לט). ואף שהאולם יהיה משוך לחלל ע"נ. מ"מ קדושתו כלפנים ר"ל כע"א וקרוי צפון לשחיטת קדשי קדשים:

יד ובחלל שבין תאי השער הזה יעמדו עוד ארבעה שולחנות על המעלות שעלו להעזרה ההיא מע"נ אשר נתבאר למעלה בסי' ט'. וגם מהם יעמדו שתים במערבו ושתים במזרחו. שנאמר ואל הכתף מחוצה לעולה לפתח כו' שנים שולחנות וכו' (מ מ). ויעמדו מול כניסת האמה מה שכותלי האולם עודפים על עובי כותלי התאים. ונתבאר למעלה בסי' י"ב. וגם אליהם ישחטו העולה והחטאת והאשם שנאמר שמנה שלחנות אליהם ישחטו (מ מא):

טו ובהעזרה ההיא בחללה. בכל שלש רוחותיה ר"ל במזרח ובצפון ובדרום יעמדו אולמות סביב הקיר. ונשענים אליה. והמה יהיו פתוחו לפנים. אורך כ"א כ"ה אמה. ור"ל האורך שאצל הקיר. וחמש אמות רחבה. ר"ל משך בליטתו להחלל. שנאמר ואלומות סביב סביב אורך כ"ה אמות וכו' (מ ל) ויהיו מקורין כעין כיפה וכמ"ש בסי' ה'. ושני אולמות יעמדו מכל רוח. אחד מהשער מזה ואחד מהשער מזה. כי הלא מחלל השער עד הכותל לא יהיה כ"א מ"ה אמות. ולא יחזיקו א"כ שני אולמות שאורך כ"א כ"ה אמות:

טז ולשכה תהיה עומדת בחלל העזרה ההיא. אצל שער הצפוני. ופתחה יפנה מול מזוזות השערים שנאמר ולשכה ופתחה באילים השערים כו' (מ לח) (וע"ש שהשערים של ע"א יהיו דומים לשל ע"נ אשר יהיו כדמות שני שערים זה לפנים מזה. וכאשר נתבאר בסי' ו' לזה אמר השערים בל' רבים). ובהלשכה הזאת יעמדו ארבעה שולחנות מאבני גזית אורך כ"א אמה וחצי. ורוחבם אמה וחצי. וגובהם אמה אחת ועליהם ידיחו הקרבים. (ולכך יהיו מאבני גזית שמקרר ושומר את הבשר שלא יסריח) שנאמר וארבעה שלחנות לעולה אבני גזית כו' (מ מב) גם על השולחנות ההם יניחו הסכינים והמזרקות להיות מוכנים להכהנים השוחטים את קה"ק וכמבואר בהפסוק הנזכר. ויראה שזו הלשכה היא בית המטבחים.

יז ובהלשכה ההיא בחללה בכל ד' רוחותיה יהיו קבועים עמודים ננסין ר"ל עמודים נמוכים. ועל גביהן רביעית של ארז ר"ל נסרי ארז מרובעות על העמודים ההם. ועליהם יהיו תולין בהמות הקדשים להפשיט עורן. ויהיו בולטין טפח אחד מהנסרים ההם. שנאמר והשפתים טפח אחד כו' (מ מג). והאונקליות יהיו שלשה סדרים קבועות זו למעלה מזו. הכל כמו שהיה בבית שני וכדאי' בפ"ג מתמיד ומדות. וכתב שם הר"ר שמעי' וז"ל ואומר אני שהנמוך לתלות בו כבש והאמצעי לתלות בו איל. והעליון לתלות בו פר:

יח ובשני עברי השער הצפוני בחלל העזרה ההיא יעמדו לשכות לצורך הלוים המשוררים ופתחיהם פתוחים לדרום שנאמר ומחוצה לשער הפנימי כו' (והיא בת עשר אמות כי שער החיצון שמגג התא לגגו תהיה בת כ"ה אמות כמבואר למעלה בסי' ו') ופניהם דרך הדרום (מ מד) ונאמר זה הלשכה לכהנים שומרי משמרת בית (מ מה):

יט ובעבר הצפוני משער המזרחי תעמוד לשכה אחת לצורך הכהנים ופתחה לצפון שנאמר אחד על כתף כו' פני דרך הצפון (מ מד) ונאמר והלשכה כו' לכהנים שומרי משמרת המזבח המה בני צדוק כו' (מ מו):

כ ובהעזרה ההיא תעמוד הדוכן. ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה כמו שהיתה בבית שני וכדאי' בפ"ב ממדות. ועלי' יעמדו הלוים לדבר בשיר וז"ש דרך בפני הגדרת הגינה (מב יב) וכאשר יתבאר למטה בסי' מ"ד. והנה מצינו בבית שני שע"א היתה ממזרח למערב עד האולם ע"ו אמה. כיצד י"א אמה דריסת רגלי ישראל. וי"א אמה דריסת רגלי הכהנים. מקום המזבח ל"ב אמות. וכ"ב אמה בין האולם ולמזבח וכדאי' בפ"ב ובפ"ג ממדות. ועמד א"כ המזבח באמצעית העזרה. ונשאר א"כ כ"ב אמות מזה וכ"ב אמות מזה. והדוכן היתה נתונה באותן כ"ב אמות המזרחית. בכלות הי"א אמה של דריסת רגלי ישראל. והי"א אמה שמהדוכן עד המזבח היו דריסת רגלי הכהנים כדאי' בפ"ב ממדות. אמנם בבנין העתיד להבנות ב"ב הלא תהי' עזרת אנשים בת מאה אמה. א"כ כשתתן את המזבח באמצעיתה. ומקומה הלא ל"ב כי לא תוסיף ולא תגרע. ישאר א"כ ל"ד אמות מזה. ול"ד אמות מזה. ותנתן גם אז את הדוכן בל"ד אמות המזרחית. בכלות י"ז אמות המזרחית. אשר יחשבו לדריסת רגלי ישראל. שהם מחצית הל"ד אמות. והי"ז אמות שמהדוכן עד המזבח יהיו מקום דריסת רגלי הכהנים. ויחולק א"כ לפ"ע דוגמת בית שני: