מפתחי חכמת אמת/עב
|
< הקודם · הבא > |
הנה ידוע שישנן שתי בחינות בספירות: א) ספירות בבחינת "עגולים". ב) ספירות בבחינת "יושר". ומבואר אשר תהו ותיקון הם בבחינת עגולים ויושר, היינו שתהו הוא בבחינת עגולים, ותיקון הוא בבחינת יושר. והנה ענין עגולים ויושר יובן עד"מ בגשמיות, אשר דבר עגול אין לו לא ראש, לא תוך ולא סוף, כי בכל מקום יכול להיות ראש עד"מ ותוך כו', ואין בו שום התחלקות לשום קצוות, משא"כ קו ישר, יש בו כל הבחינות הנ"ל. כן הוא עד"מ באורות עליונים דעשר ספירות דעגולים, שאין בהם שום התחלקות לפרטים ומדרגות, משא"כ עשר הספירות דיושר.
ולאחר שנתבאר למעלה החילוק בין תהו לתיקון, אשר בתהו היו הכלים קטנים, בלי התחלקות והתכללות, ובתיקון היו גדולים, תובן שייכות העגולים לתהו, והיושר לתיקון[א].
עשר הספירות דתהו - עגולים, הן בבחינת נפש לבד, מחמת היות בהן הכלים קטנים, לגבי ספירות דתיקון - יושר, שהן בבחי' רוח החשוב יותר מבחי' הנפש[ב].
ומבואר בספרים, שספירות היושר עומדות באמצע העגולים, כמשל אשר השמים הם בבחינת העגולים - כנראה גם בגשמיות שהשמים הם עגולים - ואדם הוא בבחינת קו ישר, והנה נדמה לו לאדם תמיד שעומד באמצע הרקיע, אשר כן הוא למעלה בספירות דעגולים ויושר, שהיושר עומד באמת באמצע העיגולים.
והפי' של עגולים בפשטות הוא מחמת, שבאמת ספירות העגולים הן אחת בתוך חברתה, כלומר: עגול בתוך עגול, הכתר הוא העגול הראשון החיצון, ובתוכו עגול אחר והוא ספירת החכמה, וכן כל כיוצא כזה עד תשלום עשר עגולים. וספירות דיושר הן בבחינת קוין כנ"ל בסי' מ"ב.
- ↑ מובא בספרים, אשר כל בחינה ומדרגה כלולה ויש בה מבחינות: עגולים ויושר, ונ"ל הכוונה, אשר גם בספירות דתיקון ישנן בחינות שהן בלי התכללות בחי' עגולים, כי ידוע כמו שכל מדרגה הקדומה כוללת כל מדרגות שלאחריה, דהא לא מצינו שיהא המסובב גדול מהסיבה עצמה, כמו"כ כל מדרגה שלמטה כוללת כל מדרגות שלמעלה הימנה, להיות שמהן יצאה ונולדה, וא"כ בהכרח אשר גם בספירות דתיקון ישנן ממדרגות התהו - עגולים.
- ↑ "עץ חיים" שער העגולים והיושר. וב"משנת חסידים" מסכת בריאת א"ק פרק ב'.